תקומת ישראל
תקומת ישראל

הפטרת השבוע מספר יחזקאל הופכת את הפגישה בין יהודה ליוסף המתוארת בפרשה למציאות בו חיה החברה הישראלית בימינו. ככל שנפנים מסר זה כן ייטב לנו.

אחת מהנבואות המפורסמות ביותר היא נבואת העצמות היבשות של יחזקאל. לכאורה הנבואה מחולקת לשני חלקים אשר אין קשר בינהם: החלק האחד עוסק בתחיית העצמות היבשות ואילו החלק השני עוסק באיחוד שני המטות של עץ יהודה ועץ יוסף גם יחד.

אם ננסה לבחון מי הם העצמות היבשות שמדבר עליהם יחזקאל נראה כי לא מדובר על גולי יהודה כיון שרק עתה הם גלו ועוד לא הספיקו עצמותיהם להתייבש. סביר לפרש שמדובר בגולי מלכות ישראל שגלו לפני כ-150 שנה. עליהם כבר ניתן לומר כי יבשו עצמותיהם. כך מבואר בפס' יא שאומרים כל בית ישראל יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו.

לאור תקומתם של גולי ישראל עלולה לשוב אותה מחלוקת קדומה מימי רחבעם וירבעם של היהודים והישראלים. כזכור מחלוקת זו הובילה לפילוג זהותי גדול בתוך עם ישראל עד כדי כך שנוצרו להם מועדות שונים וכן מקום מקדש אחר. כדי למנוע את החשש הזה מוסיף ה' לגלות כי תקומתם של גולי ישראל לא יצור בשנית את הפיצול בעם ישראל אלא הפעם יאוחדו כולם תחת נשיא ישראל הלוא הוא דוד, עבדו של הקב"ה. או אז ישרה השלום בינהם וכולם ישבו סביב מקדש ה' שיכון לעולם בירושלים.

כמה מפתה לפרש כי התעוררותם של הישראלים בדורנו זה הוא תחיית העצמות היבשות. כעת לא נותר אלא לגשר על הפער בינהם ליהודים שמחזיקים במסורת ישראל מתוך אמונה שכולנו זרע ברך ה' אשר ממקור אחד יצאו ועתידם משותף בארץ הקודש.