נשיא ארצות הברית הנכנס, מר דונאלד טראמפ הנכבד, מזל טוב!
זוהי עצה שהייתה טובה לכל הילדים של אמא שלי, שכיום אחד מהם סופר, שניים עובדי היי-טק ואחד רופא.
אז אתה מוכן? זה ככה: כשיש משהו שחשוב לעשותו, פשוט תעשה את זה כבר. אל תחכה לכולם. אל תחכה לכלום. תעשה את מה שצריך וזהו.
כשהיינו קטנים, אנו האחים היינו רבים ומתקוטטים בינינו. אמא הייתה אומרת: צריך לעשות שלום, והיא הייתה מסתכלת נניח עליי.
כלומר: תעזבי את מה שהוא, אחיך, צריך לעשות. מוטב שתעשי את, את מה שאת צריכה לעשות.
כבר ביום הראשון, עליך לעשות את מה שצריך לעשות.
“אבל בנימין נתניהו עוד לא עשה”? זה הרי לא היה מעניין את אימא שלי לכן זה גם לא מעניין אותי -- ולא את אף אימא.
“כרגע אני מדברת אתך” – כך אני זוכרת את אימא שלי אומרת -- עם מבט חודר.
אתה יודע למה אני מתכוונת. נכון, אני מדברת על הנושא של מדינה פלשתינית
נכון, אם נתניהו לא יגיד “לא למדינה פלשתינית” - הוא בהחלט לא בסדר.
אבל האם זה אומר שגם לך, הנשיא טראמפ, מותר להיות לא בסדר?
לכן שאלתי ובקשתי לך היא זאת: מיד, עוד לפני שאתה מעביר את השגרירות לירושלים, לקום ולומר שאתה מתנגד באופן נחרץ ומוחלט להקמת מדינה פלשתינית בלב ארץ ישראל.
הרי אילו היה עם נפרד שכזה -- עם שפה משלו ודת משלו – גם אז, כפי שאמר בצדק אריאל שרון – כבר הייתה לו מדינה – בירדן.
הרי מדינה פלשתינית פירושה קץ למדינה היהודית. אמירת כן לברבריות וטרור. כן לשקר וכזב.
אז נכון: נתניהו עוד לא אמר.
האפיפיור עוד לא אמר, מז”כל האו”ם עוד לא אמר, תרזה מיי עוד לא אמרה, הניו יורק טיימס עוד לא אמר, הוושינגטון פוסט עוד לא אמר.
אבל כרגע – אני מדברת רק אתך.
אם כל הנ”ל היו קופצים מהגג – גם אתה היית קופץ מהגג?
תעשה את הדבר החכם. הנבון. הצודק. האמיץ.
אל תקפוץ מהגג אחרי נתניהו . במקום זאת, אמור לא למדינה פלשתינית – בלי לחכות לנתניהו.
ומה יקרה אם אפגוש את נתניהו, מה תהיה עצתי אליו?
אבל כרגע, דונאלד טראמפ – אני מדברת רק איתך.