פרשת המן
פרשת המן

לא במקרה חלה השנה פרשת בשלח בט"ו בשבט. על פי ספר יצירה חודש שבט הוא חודש המיועד להתמודדות עם תאוות האכילה. בניגוד ללחם שהוא מזון קיומי שלא תמיד מרגישים בו תאוות אכילה, הרי הפירות - שמתחילים להתמתק בט"ו בשבט - הם ביטוי ל'ממתק' שיש בו תאוה.

תאוות האכילה מלווה את האנושות עוד מימי פרי עץ הדעת ש'תאווה הוא לעיניים'. אכילה יכולה לקחת את האדם לצדדים גסים של תאוה אולם האכילה יכולה גם לשמש כמניע נפשי חיובי. השובע נותן לאדם תחושת יציבות ושמחה.

השאלה היא מהיכן מגיעה האכילה - אם היא מגיעה מתאוה גסה וללא ביטחון שהאוכל הוא מריבונו של עולם הרי - 'בטן רשעים תחסר'. אולם אם אדם מבין שהאוכל הוא מאת ה' ומלווה את תהליך האכילה בדיני כשרות וברכות, הרי 'צדיק אכול לשבוע נפשו'.

פרשת המן מלמדת אותנו מהיכן מגיע האוכל; מהכין מגיעה הפרנסה (מכאן גם הסגולה לומר 'פרשת המן') - מריבונו של עולם. פרשיית המן היא חינוך אדיר לעם ישראל - להאמין שהצרכים היומיומיים, בערב ובבוקר - מגיעם מאת ה'. 

הרב חגי לונדין - פרשת המן