המקום: שכונה בעיר פריפריה בצפון הארץ. ויכוח סוער בין נערים נסוב סביב השאלה החשובה, מה עדיף: פיצה? או אבטיח? שיח על תזונה בריאה. כאשר יצור בשם 'טייגר' נכנס לשיח של החבר'ה, אני מבין שטעיתי, בגדול: ה׳בום׳ הגדול החזיר אותי למציאות, מדובר בשמות של נפצים.
חג פורים הוא אמנם חג פופולארי בקרב ילדי ישראל, אבל העיסוק המרכזי של ההורים בפורים הוא בעיקר להתפלל. להתפלל שהחג יעבור בשלום, כי מסתבר שהצום הפותח את החג הוא דוקא החלק הקל. זה מתחיל במסלול למיטיבי לכת של בחירת התחפושת, אבל האתגר הגדול הוא במשולש המסוכן של הנפצים, שתייה ותאונות הדרכים.
אימת הנפצים, עד גיל 15 בממוצע, סכנה שמאיימת לפגוע באצבעות, להקפיץ הלומי קרב או סתם להפריע את מנוחתם של שכנים עיפים אחרי יום עבודה ארוך. שתייה הכוללת אובדן עשתונות - עד גיל 21 בממוצע. לתאונות הדרכים אין גיל, כולם עלולים להיפגע.
מדובר בסטטיסטיקה קבועה מידי שנה, פגיעות מנפצים או נערים שמפונים לבית החולים עקב שתיית יתר. למרבה הצער, באופן קבוע גם נרשמת עלייה במפלס תאונות הדרכים. כאנשי חינוך, לפעמים אנו חשים בתסכול כיצד חודשים ארוכים של עמל חינוכי מתנפצים בלילה אחד של טירוף חושים, שכרות ויצרים. אין עוררין, מקצוע החינוך, מקצוע קשה אך מאתגר במיוחד.
במהלך השנה, אנו עמלים על מגוון תוכניות חינוכיות על מנת להטמיע אידאלים, ערכים ומידות טובות בתלמידים בכלל המסגרות, הפורמאליות והבלתי פורמאליות ולא מדובר במשימה קלה. עלינו למלא את זמנם של הנערים מקומם בבוקר, ועד השעות הקטנות של הלילה. אין דבר משמח יותר מלראות כיצד ההשקעה נותנת פירות טובים, לראות את ההתקדמות, את ההצלחה של הנוער.
בפורים, פעמים רבות גבולות נפרצים. התלמידים נעדרים מבית הספר ומהתיכונים ולנו כאנשי חינוך יש פחות שליטה על המתרחש. לצערנו, כהורים לילדים מתבגרים, פעמים רבות אנו עומדים חסרי אונים מול הפיתויים שמחכים לילדינו באתרי הבילוי, המסיבות והמועדונים בליל פורים.
אולי כבר הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. חכמים אמנם אמרו שיש להרבות בשמחה באדר ובמיוחד בפורים, אך משום מה נדמה שלא היתה כוונתם למסיבת מחרישות אוזניים רוויות באדי אלכוהול. קיימת אפשרות לשמחה אחרת, שמחה שלא תהפוך לסיוט של כל הורה ומורה.
רק שיתוף פעולה של כולנו, אנשי החינוך, ההורים ומחלקות התרבות בעיריות ובמועצות המקומיות יכול לחולל שינוי שיהפוך את פורים לחג גדול לילדים, רק עבודה משותפת ויצירת פתרונות מערכתיים, יכולה לתת כיוון אחר לחג הפורים. ׳הכתרות׳ רבני/יות פורים, מבצעי חסד והתנדבות, אלטרנטיבות מערכתיות חיוביות והסברה טובה, של כולנו, יעשו את השינוי.
את תחושת התמימות של החג נראה שכבר איבדנו אי שם בילדות, בתקופה שעוד הבנות היו מלכות אסתר והבנים התחפשו למרדכי היהודי. אך לפחות נעשה מאמץ, נתחיל לפעול יחד כולנו, אנשי חינוך והוראה, להכניס תוכן אחר לחג, תוכן שיאפשר לעבור את פורים בשלום.