בוריס ג’ונסון, שר החוץ הבריטי, מגיע לישראל וברוב חוצפה מנצל את ההזדמנות כדי להשמיץ.
“מדיניות ממשלת בריטניה היא פתרון שתי המדינות” -- ואם ישראל לא תיעתר לסכנה הזאת? אז אתם “אפרטהייד”, אומר האורח הבריטי.
מדוע זה קורה לנו?
מפני שמי שלא טורח בערב שבת – לא אוכל בשבת. צעד אחר צעד, הנה ההשתלשלות:
וזה לא מקרה יחיד – תמיכה נלהבת במדינה פלשתינית היא הקו העקבי של הג’רוסלם פוסט, שנוהג לאחרונה לעודד באופן אקטיבי, ולהבליט, כל התבטאות אפשרית בעד מדינה פלשתינית.
תחת הנהגתו של כץ, העיתון נוקט באופן מוצהר בקו של “תמיכה בפשרה טריטוריאלית”. כך העיתון עושה שירות דוב לישראל, בפני מיליוני קוראיו בעולם.
מדוע לא בודקים לפני שממנים?
הארגון הרשמי של יהדות בריטניה יצא עם “עשרת הדברות” מטעמם, שכל נבחר ציבור בבריטניה אמור לקיים כדי לקבל קולות (ותרומות) מהיהודים.
במסמך זה מככב רעיון המדינה הפלשתינית. מדינה פלשתינית - זה מה שארגון יהדות בריטניה מתחנן לקבל מהגויים!
כל זאת, תחת הנהגתו של יונתן ארקוש, דתי לאומי שנבחר להנהיג את ארגון יהדות בריטניה. אפשרי היה, וצריך היה, לקרוא אותו לסדר כבר מזמן.
שמו של האחראי המקצועי בתוך משרד התפוצות שהיה אמור לטפל בבעיית יונתן ארקוש ולא טיפל? שוב יעקב כץ.
ואחרון חביב – מי נתן “הכשר” לעצם השימוש במונח “אפרטהייד” בפי מי שרוצים להצטייר כ“ידידי ישראל” וכמדינות מתוקנות?
אנו אוכלים את הדייסה שהמנהיגים שלנו מבשלים במו ידיהם. אולי עלינו לדרוש ממנהיגינו יותר ערנות ועשייה ויוזמה, במיוחד בתחום המדיני, במיוחד בימי חול (בימי שגרה)?