קולה של אמא

שוויון אמיתי הוא שוויון בפני החוק, שוויון זכויות כשהתנאים שווים. ואת זה יש לנו, לנשים

רחל סילבצקי , כ"א באדר תשע"ז

רחל סילבצקי
רחל סילבצקי
צילום: ערוץ 7

את זוכרת, אמא, פעמים שקצת איבדת את העשתונות כשכעסת על הבת שלך ונושא הויכוח היה משמעותי?

איך שגערת בה, ואחר כך התנצלת על הדרך בה העברת את המסרים, אבל לא על המסרים עצמם? אולי אפילו אמרת לה שהטון הקשה בו דברת בא ממקום של איכפתיות, אהבה, ראיית הנולד של אמא.

הרב יגאל לוינשטיין דיבר כך במקומך, אמא, התבטא בצורה חריפה מתוך ליבו הדואג. ואני תוהה. איני יודעת לאן נעלמת ולמה קולך  נדם, איני מבינה למה אותו רב שאיכפת לו נאלץ לצעוק את הצעקה שאת היית צריכה להשמיע לפניו.

ארבע אמהות ידעו להשמיע את קולן עד שהמדינה קבלה את דעתן האישית שצריך להוציא את צה"ל מלבנון. אז איפה את וחברותיך האמהות? למה אינכן ניצבות ליד הכניסה ללשכת הרמטכ"ל עד שיבטל את הפקודות החדשות לשרות משותף קרבי של חיילים וחיילות?

דברי אינם מכוונים לאמא במגזר הדתי לאומי דווקא, אבל גם אליה. לא מתקבל על הדעת שחלק מנשות שני המגזרים הולכות בצורה עיוורת אחרי חלילניות פמיניסטות רדיקליות שלא טובת צה"ל. ולא טובת החיילים והחיילות עומדות מול עיניהן. אז איפה את?

את יודעת בתוך תוכך ששרות קרבי משותף נוגד את השכל הישר, שכל הסיסמאות הנשמעות שקריות וחסרות בסיס, אז איפה את?

האם יכול להיות שאת מפחדת מתגובת הבת שלך? כמו שצה"ל מפחד מהרעש שעושים ארגונים פמניסטיים?

אמא, זו הבת שלך. אולי זו הבת של השכנה. הרימי את קולך בשבילה ובשביל כל הבנות האחרות במדינת ישראל..

אמא דובה יודעת להגן על הגורים שלה. ואמא יהודיה – יש אפילו שיר מעורר דמעות ביידיש על מה שהאמא היהודיה מוכנה לעשות כדי להגן על ילדיה. ללכת באש ובלהבות כתוב שם.

התחילי לצעוק את האמת, אמא. הרימי את קולך. הגידי שאת יודעת יותר טוב מהבת שלך מה צריך להיות ואיך צריך להיות.

הגידי לשרים שאינך מוכנה שהמדינה תיתן לגעת בבריאות של הבת שלך עם סכנה לשברים באגן ובצלעות, מצב אל חזור שאולי ימנע ממנה הריון נורמלי,

הגידי לכולם שהסתכלת באתר הבדיחות הצה"ליות וראית שכבוד האשה נרמס שם על ידי אותם חיילים איתם ביתך אמורה לשבת בטנק סגור. ושאפילו אם יענו לך שהומור כזה צפוי, אך לא רצוי, מבנים בגילם, הגידי בקול:  לא על חשבון הבת שלי!

תגידי שאת לא מוכנה שהבת שגידלת תחלק את השירותים ואת חדר השינה והלילות שלה עם בנים אקראיים. הרי באזרחי, אם היא בוחרת בסגנון חיים שכזה -  לפחות היא בוחרת עם מי, ויכולה להיפטר ממנו אם היא רוצה.

תגידי שאינך מוכנה שהילדה הזאת שפעם התחפשה לפייה יפה או למלכת הפרחים העדינה בפורים תחיה את חייה האישיים והאינטימיים בתנאי שדה בפני כיתת בנים. וזה בלשון סגי נהור..

ואם הבת תכעס עליך, עדיף שהיא תבכה עכשיו, כפי שאומרת אימרה ידועה, מאשר שהיא תבכה אחר כך. את פועלת לטובתה.

רק על דבר אחד אל תתני לה לדבר. על שוויון. כי ברגע שהורידו סטנדרטים השוויון נעלם. שוויון אינו נמדד בלהיות פיזית באותו מקום של החיילים, אלא בלהיות באותה רמה, עם אותה יכולת ואותן מטלות. וזה בלתי אפשרי, גם צה"ל מודה בכך.

שוויון אמיתי הוא שוויון בפני החוק, שוויון זכויות כשהתנאים שווים, ואת זה יש לנו, לנשים.

את יודעת, ואת יכולה להגיד לה שבנות ובנים אינם אותו דבר, לא רגשית ולא פיזית, ולכן אין שוויון ולא יתכן שוויון ביחידות קרביות, גם אם יש כמה יוצאים מן הכלל..

אמא, תציעי לפמיניסטיות להילחם להכנסת בנות למכבי תל אביב לפני שמכניסים את הבת היקרה שלך לטנק עם שלושה בחורים.  לא, אני חוזרת בי. זה לא ילך עם מכבי. שם הם רוצים לנצח.