1.
מאז החלה המהפכה המגדרית בצה"ל, שבמסגרתה נפתחו כל התפקידים בפני חיילות, גם במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי, והכל בשם עגל זהב ושמו שוויוניות, ניסו רבים וטובים - לא רק רבנים אלא גם קציני צה"ל בכירים בקבע ובמילואים - להבין מה עומד מאחורי הטירוף הזה.
האם בצבא לא יודעים שאחוז השומן במסת הגוף של האישה גבוה ב-60% מאשר אצל הגבר? שסיבולת לב-ריאה אצל הגבר גבוהה ב-30%? שהיכולת האירובית שלו גבוהה ב-25%?
2.
אבל צה"ל משליך הצידה את כל ההבחנות הפיזיולוגיות, למען השוויוניות המדומה. העיקר שניראֶה אוונגרד. השוויוניות נמתחת עד אבסורד: שירותים משותפים – רעיון עיוועים שאילו הוצע לפני חמש שנים לצה"ל, היה המציע נשלח לטיפול במוסד סגור; השירות המשותף בחלל האינטימי החונק של הטנק; רביצה ארוכה של חייל וחיילת, צמודים גוף אל גוף, במארבים; קורסי חובלים משותפים שמחיייבים היחשפות טוטאלית בסירת גומי בלב ים שעות ארוכות; שמירה לילית משותפת בפילבוקסים, והרשימה עוד ארוכה.
האבסורדים מגיעים לעיתים לידי פשע: חיילות לקו בדלקות בצוואר הרחם, שלדעת הרופאים יישארו לצמיתות. בחיל האוויר, שנמנע מהפעלת נשות צוות אוויר בהיותן בהריון, שברו בשם השוויוניות את ההיגיון, ומאפשרים לנשות צוות אוויר להטיס גם במצב של הריון מתקדם (שבוע 25). אבל הגבילו אותן למערך התובלה, ול-4 שעות טיסה ביממה, ולגובה עד 8,000 רגל, והצמידו לטייסת ההריונית איש צוות אוויר. למי איכפת שהשוויוניות עולה לנו בביזבוז משאבים? למי איכפת שהשוויוניות לא תורמת דבר לכושרו המבצעי של חיל האוויר?
3.
מאחורי הטירוף הזה לא עומדת לא גחמה רגעית של הרמטכ"ל אייזנקוט, ו/או של יח"צנו ראש אכ"א ודובר צה"ל מוטי אלמוז, שמנסה לשווק את השוויוניות כסיפור הצלחה בינלאומי. הרי הגולנצ'יק אייזנקוט מבין, מה שמבין כל טירון, שאין לצפות מחיילת להיות אלימה כמו רוטוויילר טורף, עם סכין בין השיניים ורצח בעיניים, אפילו כשמרחו על פניה צבעי הסוואה וציידו אותה בתבור-קומנדו חדיש או במיקרו-תבור X-95.
אז מה מניע אותם? - מעבר לשורת ההיגיון והשכל, עומדות ארבע מלים, שמתיימרות לשנות את מעשה הבריאה: 'מנשים למגדר – הבסיס התפיסתי'. המיסמך בעל כותרת זו, שהונח על שולחן הרמטכ"ל, והפך למשנה סדורה ובסיס אידיאולוגי ואסטרטגי למהפכה, מכיל הרבה בלה-בלה, אך נחבאת בו תגלית בינלאומית, ראויה לפרס נובל לסיכלות: "ההסתכלות על האנושות כמתחלקת לשתי קבוצות, אינה מדוייקת, מקבעת את בני האדם בתבניות לא מתאימות ומהווה בסיס לא נכון ולא יעיל למיצוי המשאב האנושי... המין הביולוגי של האדם לא בהכרח קובע את כשירותו ויכולתו לבצע תפקיד כלשהו, אלא כישוריו, מיומנותיו ותכונותיו". עולם חדש.
וכך, בניסוחים פסבדו-אקדמיים, שמבטאים תפיסה עכשווית, פוסט מודרנית לכאורה, כאילו באמת אין שום הבדלים בין גבר לאישה (פרט לאיברים מסויימים, זניחים לחלוטין, אלא מה?) מציג המיסמך שנולד בחטא בבית מדרשה של היוהל"ן/ם - הבלים, קישקושים והגיגים ברוח השיוויון המוחלט. לא ירחק היום שבו כל הזבל הזה ייזרק, כמו הרבה אידיאולוגיות-בגרוש אחרות, לפח האשפה של הניסיונות לשנות את הטבע.
4.
על מנת להסיר כל ספק יודגש, שיש תפקידים ייחודיים שחיילות מבצעות ברמת איכות, שחבל על הזמן: הפעלת מכ"ם (קשת), תיפקודי מודיעין רגישים ב-8200, ישיבה רצופה מול מסכים שנועדו לחשוף מראש אירועי פח"ע, ועוד ועוד.
וכך גם מחוץ לצה"ל. לא מדובר בכליאת נשים בגיטאות. נשים רבות מעמיקות כיום בתורה ובמדע. בבתי כנסת מוזמנות נשים לשאת בשבת דבר תורה מול כולם. בביכ"נ ידוע בירושלים, אורתודוקסי לחלוטין, משמיעה אישה מן הבימה דבר תורה מרתק, לפני תפילת מוסף. לא כולם יאהבו את זה, אבל זו המגמה. ככה הן עובדות את ה'.
איש אינו כופר ביכולותיה המנטליות הגבוהות של האישה. אבל אין לכך דבר עם מאמץ השווא של צה"ל, להשוות תכונות פיזיולוגיות של שני המינים. האחרון שניסה לבנות 'גברישה' נטול/ת זהות מינית, היה המהר"ל מפראג. אבל מה יצא לו? – גולם.
5.
מאחורי חרדתם של רבים וטובים – מרבנים לאומיים וחרדים, ועד להורים חילונים מובהקים – מן המהלך להפיכת מיטב היחידות המסתערות לח"ן (חיל נשים), עומדת אחריות אזרחית אמיתית: תחילה לביטחון המדינה, אבל גם לבנים ולבנות, שמוסרים נפשם על הגנת העם והמדינה. המלש"בים מביאים עימם לצה"ל את החינוך המשובח, שקיבלו בבית ובמערכת החינוך. אבל גם הורמונים מתפרצים.
הצבא, באיזשהו שלב, יהיה מוכרח להחליט, אם הוא מספק ביטחון, או שוויוניות; אם הוא מעדיף מתגייסים שומרי מצוות ומרחק נגיעה, או חיילות שתרומתן בשדה הקרב נחותה. אין גם וגם. יש רק אוֹ אוֹ.