אם אשכחך, יהונתן
אם אשכחך, יהונתן

מסופקני אם היה מי שאמר בליל הסדר "לשנה הבאה בירושלים" בדבקות רבה יותר מיהונתן פולארד, שעדיין כלוא בארצות הברית.

אמת, הוא כבר אינו נתון עוד מאחורי סריג ובריח. ואולם, הוא מבין כי יהודי אינו נחשב חופשי כל עוד אינו חי בארצו, כפי שמלמדת אותנו ההגדה של פסח: "הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין".

חכמינו הורו כי לפני ברכת המזון בימות השבוע עלינו לקרוא את פרק קל"ז בתהילים, על מנת לזכור כי מקומנו הנצחי הוא בארץ ישראל ולא בארץ נוכרייה: " אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִים תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִים עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (קל"ז; ד-ו).

אנו מעלים את ירושלים דרך קבע על ראש שמחתנו; על ראש ניו-יורק, על ראש פלורידה, על ראש "החיים הטובים" בארצות ניכר. זה בדיוק מה שעשה יהונתן פולארד כשסיכן את חירותו האישית בכדי לסייע למדינת ישראל. הוא ידע כי במידה וייתפס במהלך משימת הריגול שלו, יהיה צפוי לו גזר דין של שנים רבות מאחורי סורג ובריח. אף על פי כן, הוא לא העמיד על ראש שמחתו את חייו האישיים; הוא זכר כי שמחתו הרבה ביותר של היהודי היא בשלומה של ירושלים.

כשהדי חג החירות עדיין ממלאים אותנו, המעט שאנו יכולים לעשות זה לזכור את יהונתן, בדיוק כשם שאנו זוכרים את ירושלים. כל אחד מאתנו יכול לכתוב מכתב קצר לראש הממשלה נתניהו ולהזכיר לו כי יהונתן רוצה להגיע הביתה. אנו יכולים לשלוח הודעות דואר-אלקטרוני לנשיא האמריקני טראמפ ולבקש ממנו לשלוח את יהונתן הביתה.

הודעות מסוג זה לאיוונקה ולבן-זוגה יכולים אף הם לסייע בקירוב יום שחרורו של יהונתן. תוכלו גם לצייץ לה בטוויטר או לשלוח הודעה באמצעות הפייסבוק. בטוחני כי היא ובעלה יניחו בצד את כל פחדיהם שמא יפגינו נאמנות כפולה, וזאת על מנת לסייע לגיבור שסיכן כל כך הרבה על מנת שיהודים אחרים יוכלו לחיות בביטחון ובחירות.

אף על פי שיהונתן כבר אינו נתון מאחורי סורג ובריח, הוא יודע כי הוא עדיין במאסר והוא משתוקק לחיות כאדם חופשי. הוא יכול לראות את הסורגים הבלתי-נראים של הכלא האמריקני שלו. הוא יודע כי ג'ורג' וושינגטון איננו אבי האומה שלו; הוא יודע כי העיר וושינגטון די. סי. איננה עיר הבירה של עמו; הוא יודע כי דגל הפסים והכוכבים איננו דגל הלאום שלו; והוא יודע כי השיר "הדגל זרוע הכוכבים" ("The Star Spangled Banner") איננו ההמנון הלאומי שלו. הדגל שלו הוא דגל המגן דוד, וההמנון הלאומי שלו הוא "התקווה". כיום, יהונתן פולארד נתון במאסר-בית בניו-יורק. בעזרת ה', נוכל לסייע לשחרר אותו לחלוטין.