רציתי לפרגן לכחלון, אבל אז...

תכנית 'נטו למשפחה' של כחלון טובה אבל לא מצוינת, וכחלון שר האוצר הוא לא כחלון שר הרווחה, ואי אפשר לנתק את התכנית מההבטחות הגדולות, הכישלונות וריח חריף של כלכלת בחירות.

ארז צדוק , כ"ג בניסן תשע"ז

ארז צדוק
ארז צדוק
עצמי

בתכנית הכלכלית של כחלון, 'נטו למשפחה', יש לכאורה הכל. עידוד עבודה? יש פעמיים. גם באמצעות הגדלת נקודות זיכוי להורים עובדים וגם באמצעות הגדלת מענק העבודה. שוויון מגדרי? יש פעמיים. גם באמצעות השוואת נקודות הזיכוי בין גברים ונשים וגם באמצעות השוואת מענק העבודה.

עידוד עבודה מתקיים גם באמצעות סבסוד צהרונים, כאשר ישובים עם רמה סוציו אקונומית נמוכה, יקבלו סבסוד גבוה יותר. צמצום פערים? צדק חברתי? זה הכיוון. עוד משהו? יאללה, נוריד את המכסים על בגדי תינוקות ונעליים. אה, וגם על סלולר. למה דווקא סלולר? אולי מחווה של כחלון לעצמו, כדי שאנחנו לא נשכח מאיפה כחלון התחיל.

אבל באמת, חוץ מהציניות בסוף, נראה שהתכנית נהדרת ובפני עצמה היא באמת כזאת. כמובן יש מקום לתיקונים ושיפורים, אבל בואו לא נהיה קטנוניים. אם המטרה היא לשפר את מצבו של מעמד הביניים, אז התכנית טובה. איפה הבעיה? בשאלת האלטרנטיבות. התכנית נולדה מעודף גביית מסים בסך של כ-4 מיליארד שקלים, בעיקר ממובילאיי וקצת מעסקאות קטנות יותר כמו מכירת כתר. השאלה היא איך מנצלים באופן מיטבי את אותם 4 מיליארד שקלים.

בואו נלך רגע אחורה, לכחלון שר הרווחה, שנת 2012. כחלון יוצא בחריפות נגד עמותות המזון וטוען שהמדינה צריכה לדאוג לעניים ולנזקקים שלה, ולא לתת להם לעמוד בתורים ארוכים בדרך לקבלת סל מזון. זהו דיון אחר אגב, אם מתן הצדקה הוא עניין למדינה או לציבור והאם המדינה לפחות צריכה לספק את רשת הביטחון התזונתי, אבל עכשיו לכחלון שר האוצר יש 4 מיליארד שקלים להוציא. מה הוא יעשה אתם? ייתן לעניים? אולי לניצולי שואה? לקצבאות הנכים? למערכת הבריאות הקורסת? לתקצוב רופאים ומתמחים נוספים? לסל התרופות?

יכול להיות שתכנית 'נטו למשפחה' ראויה גם באופן אבסולוטי וגם יחסית לאלטרנטיבות האחרות. שר הרווחה כחלון בוודאי לא יסכים עם שר האוצר כחלון, אבל בואו נעזוב רגע את שני הכחלונים האלה, ונדבר לשנייה על כחלון הכישלון.

כחלון נכשל כשלון חרוץ בהורדת מחירי הדיור. תכנית 'מחיר למשתכן' היא הכנת התירוץ לבחירות הבאות. כחלון תמיד יוכל לומר "לא הורדתי את מחירי הדירות אבל היי, עזרתי לזוגות צעירים." שזה במקרים לא מעטים גם די שטויות אבל נניח לזה רגע. מיסוי דירה שלישית עזר לכחלון לסמן אויב – המשקיעים. אויב חזק ובר השפעה ועם אויב כזה, מי צריך ידידים שיבואו וישקיעו.

כחלון גם נכשל בהבטחת הבחירות הברורה שלו לטפל במונופול הגז ויצר מפלגה שהצביעה, למרות 'אי המעורבות שלו', פה אחד בעד. ועכשיו, לקראת בחירות אולי בעוד שנה, כחלון שר האוצר מנסה להסתיר את כחלון הכישלון.

ואם מדברים על 'לקראת בחירות', אז אי אפשר שלא לדבר על העיתוי והדרך. לא מזמן פורסם מאמר שטען שהמושג כלכלת בחירות איננו רלוונטי יותר, שכן כלכלת בחירות עושים שנה לפני הבחירות, ובשנים האחרונות הבחירות באות בהפתעה ולכן אי אפשר לדעת מתי יהיו בחירות ומתי זה 'שנה לפני'. הצחקתם את כחלון. הוא יודע שהבחירות יהיו בעוד שנה בערך, פחות או יותר, והוא מתחיל כבר עכשיו כלכלת בחירות.

איך יודעים שהחלטות כלכליות מהוות החלטות בחירות חוץ מאלמנט העיתוי? א. הסיסמאות. 'נטו למשפחה', 'הכסף חוזר לציבור', נשמע כמעט כמו תשדיר בחירות שכתב פרסומאי סוג ד'. ב. הקרדיט. אוי הקרדיט. כששר אוצר מפרסם תכנית כל כך משמעותית מבלי לשתף את ראש הממשלה מהמפלגה האחרת, זו כלכלת בחירות.

את הקניות לפסח עשיתי באחד הסופרים הגדולים באזור השרון. בקופה לפני עמד אדם מבוגר שדיבר עם הקופאית בזמן שזו העבירה את מוצריו. "החיים יפים!" הוא קבע והקופאית חייכה אליו. "החיים יפים", השיבה. "מיד אחרי החג אני טס לאפריקה." הודיע לה. "לפני כמה חודשים היינו באירופה. שני מקומות שונים לגמרי", ליהג. "איפה את הכי אוהבת להיות בחו"ל?" שאל. "אף פעם לא הייתי בחו"ל," היא ענתה, קצת במבוכה.

מעמד הביניים חי טוב. מעמד הביניים אולי בוכה, אבל עושה את זה על אספרסו ועוגה בצד בחמישים שקלים, או על סנדוויץ' במחיר דומה בדיוטי פרי. התכנית של כחלון תיטיב עם הקופאית בשוליים. הקונה שטס לאפריקה לעומתה, ייהנה מהתכנית הרבה יותר.

תשמע, כחלון, קפיטליזם זו אחלה שיטה, בוודאי יותר טובה מהסוציאליזם שנכשל והוליד דברים נוראיים, אבל יש שיטה קצת יותר טובה. קוראים לה – קפיטליזם הוגן וחומל. בקפיטליזם הוגן, היית מטפל במונופול הגז כפי שהבטחת וחוסך למדינת ישראל עשרות רבות של מיליארדי שקלים. לפחות.

אתה יודע כמה תוכניות 'נטו למשפחה' היית יכול לעשות עם החיסכון הזה? בקפיטליזם חומל לא היית יוצר תכנית עם סיסמאות סוג ד', בלי לשתף את ראש הממשלה, שנה (כנראה להערכתך) לפני הבחירות.

בקפיטליזם חומל היית מסייע לניצולי שואה קשישים אולי בשנה-שנתיים האחרונות לחייהם, גם אם לא יגיעו אל הקלפי להודות לך, הייתי מסייע יותר לקופאית, היית מגדיל את קצבאות הנכים שאינם יכולים לעבוד וחיים בחרפת רעב, היית אולי נותן את הכסף לכחלון שר הרווחה, שידאג לאלו שלא יכולים לדאוג לעצמם. בקפיטליזם הוגן וחומל, היה הרבה יותר כסף פנוי לצמיחה כלכלית מחד, ולעזרה לאלו שלא יכולים לעזור לעצמם, מאידך.

בשורה התחתונה, התכנית של כחלון באמת טובה וראויה בפני עצמה, אבל בקרב בין קפיטליזם הוגן וחומל לכלכלת בחירות, כחלון הפוליטיקאי שוב ניצח.