מגלות ושואה לתקומה ולגאולה

בעז שפירא , ו' באייר תשע"ז

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

רק עיוור מלידה או סומא מרצון לא יכיר במה שהנו כיום נס גלוי, כזה המקבל שנה אחר שנה את ביטויו המופלא ביום העצמאות אותו אנו חוגגים.

בעוד שהתובנה הראשונה מלמדת על ששים ותשע שנים לעצמאות מדינת, הרי שהסיפור כולו מופלא ונשגב הרבה יותר.

עם ישראל צועד בצעדי ענק אל עבר הגאולה המובטחת.

אמנם, בימים של שגרה אנו מרבים להתבונן במה שחסר. מי שניחן בעין ביקורתית, כמוני למשל, אינו מוצא מרגוע נוכח עוולות, נוכח סכנות, נוכח קשיים ונוכח מה שנחזה כמלחמה של כוחות רעים נגד הגשמת חזון הנביאים של עמנו כאן בארץ הקודש. אולם, אם נתבונן במציאות המתחוללת כאן בארץ המובטחת מזה למעלה ממאה שנים וביתר שאת מאז ההכרזה על הקמת המדינה, כי אז לא תמצאנה די מילים על מנת לתאר את גודל הנס- משואה לתקומה ובדרך לגאולה.

נרענן טיפה את הזיכרון- מאז כיבוש הארץ בימי יהושע ובכל הדורות כולם, תמיד היו בארץ ישראל יהודים. גם אם מספרם היה מועט תמיד בערה כאן  הגחלת הלוחשת הזו. אלפיים שנות  גלות קשה לא הצליחו "לכבות" את עם הסגולה וביחד עמו את האמת שלו היא התורה הקדושה.

את כבשני ומשרפות  הנאצים יימח שמם צלחנו בקושי עצום ובלתי נתפש-  לאומי,  פרטי ואנושי. מזוועות השואה התרוממנו אל המבחן שהמתין לנו על מנת שנעמוד בו בגבורה ובמלחמת השחרור הוקמה בדם ובסייעתא דשמיא מדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו.

יהודים רזים וכחושים, חיילים בלא נשק, נערים לאחר אימוני קפ"פ (קרב פנים אל פנים), מעטים מול רבים כשהחרב מתנופפת מעל צוואר...כך התחיל הסיפור. ולאחר קרבות קשים ומחיר דמים איום הוגשה על מגש הכסף המתנה הזו שאין כמוה לדורות שיבואו.

ומאז מחיל אל חיל, מניצחון אל ניצחון. לא רק צבאית אלא בכל התחומים עד האחרון שבהם. היינו שמונה מאות אלף כיום מעל שישה מליון יהודים. חיינו בצנע ואילו כיום יש שפע בלתי נתפש. התחלנו מתלות גדולה מאד במדינות ידידותיות מחו"ל וכיום ברוך השם אנו מספקים כמעט את כל צרכינו בכוחות עצמנו- אוכל,תעשיה,נשק,אנרגיה ועוד...

לא רק זאת אלא אף זאת- בתחומים רבים- פטנטים והמצאות, חידושים ברפואה, תעשיית עלית, חקלאות, תעשיה ביטחונית ועוד – אנחנו כיום מהמובילים בעולם המפותח. אם נדקדק ונבחן ההישגים ביחס לגודל האוכלוסייה יתברר שאנו מספר אחד.

נשוב לרגע לגחלת ההיא אותה הזכרנו בפתיח. לאורך כל הדורות אש התמיד הזו השתמרה. כיום האש הזו מתפרצת במלוא עוזה ו"מאיימת" לכלות כל חלקה רעה. מעולם לא היו בארצנו ארץ הקודש כל כך הרבה לומדי תורה. מאות ישיבות מכל הסוגים ומכל הזרמים, בתי כנסת רבים מספור, מקוואות בכל יישוב, בתי מדרש, מקומות קדושים וקברי צדיקים להם הייתה בדורנו עדנה, רבנים,תלמידי חכמים עצומים – מי לא יראה כל זאת?...

המתנגדים לשיירה הזו המתעצמת בהתמדה וכמעיין המתגבר מצויים בפחד קיומי ממשי. לפיכך הם מגבירים את מאמציהם לפגוע, לעכב, למנוע את התגשמות החזון. אלא שגם כאן המתבונן היטב יבחין שזהו קרב אבוד, קרב מאסף שתוצאתו ידועה מראש. מכאן ייאושם של המתנגדים שנשבו ב"ערכים" לא להם, לא לנו. ובייאושם הם מגבירים את מאמציהם, ועוד יגבירו...

אלא ששיר ההלל הזה לבורא עולם, פאר יצירתו ושגשוג בניו ההולכים בדרכו מוצאים את ביטויים כמתואר לעיל. גל אדיר של תשובה שוטף את הארץ לאורכה ולרוחבה עד כי לעיתים נדמה שאין בנמצא די בארות על מנת להרוות את הצימאון.  עם ישראל חוזר לשורשיו בהמוניו והעוצמה הזו מחוללת עוצמות נוספות להן לא יוכל איש, בין מחוץ ובין מבית.

הצבתי לאחרונה בפני חבר ילדות שאיננו חובש כיפה, אדם ישר, את השאלה- אלמלא תורת ישראל , השמירה עליה והדבקות בה, מסירות הנפש וקידוש השם לאורך הדורות – האם היה נצח ישראל מתקיים?  לקח לחבר כמה שניות של התבוננות פנימה אל תוך נשמתו היהודית על מנת לענות – "לא", "ברור שלא" אמר, ובעיניו לחלוחית.

יש עוד מה לעשות, אפילו הרבה,  אנחנו עדיין לא שם. אבל הגאולה, גאולת ישראל המובטחת קרובה מתמיד ופעמי משיח ניכרים בכל רחבי ארצנו הקדושה וביתר שאת בואכה ירושלים.  כמו אז כן היום "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים, ירושלים הבנויה כעיר שחוברה  לה יחדיו:  ששם עלו שבטים שבטי יה, עדות לישראל להודות לשם ה'"

חג עצמאות שמח!