ביום ראשון בערב, ובעצם כבר אחר הצהריים, דולקות מדורות רבות בכל רחבי הארץ. את הילדים נושאי הקרשים אנו רואים ושומעים כל היום, מתרוצצים אנה ואנה, דואגים לקיים את מצוות ל"ג בעומר כהלכתו. אנו חברי הגרעינים התורניים רואים זאת מחלון ביתנו, בעוברנו ברחוב, ואף ילדינו שותפים כמובן ל"מאמץ המלחמתי" בכל רחבי המדינה.
המשותף לכל המדורות שדולקות ביום א' הוא קביעתן לפי היום החופשי במערכת החינוך שהועבר ליום שני. כמחנכים וכהורים אנו מרגישים את משמעותו של "ל"ג בעומר הכפול" השנה. חווינו על בשרינו את החוסר בהסעות והקושי בהיערכויות השונות לכך. אבל יחד עם זה, ואולי מעל זה, אנו חווים את מעמד השבת הציבורית במדינת ישראל, שנושא הדגל שלה בימים אלו הוא לא אחר מאשר שר החינוך נפתלי בנט.
בקביעתו האמיצה, לאור בקשת הרבנות הראשית, שחופשת ל"ג בעומר תועבר ליום שני, הוא העביר באחת את הדלקת רוב המדורות בערים ליום ראשון ובכך באופן ישיר הביא לשמירת השבת הציבורית בערים. השבת שלא חוללה במדורות לג בעומר, ברוב המקומות בארץ. להבנתי, זו היא שעתה היפה של הציונות הדתית בתפארתה - לא בדאגה רק לקיום השבת שלי או של המגזר שלי, אלא הדאגה לכבוד השבת במרחב הציבורי.
אני שומע קולות שונים- אלו כועסים על שיום החופשה שלהם הוזז והחופשה המתוכננת הופרעה ואלו כועסים על שמישהוא התיימר להזיז את היום המקודש של המנהג עתיק היומין להדליק דוקא בליל ל"ג בעומר את המדורה. נראה לי שיש להתעלות על חוסר הנוחות שנגרם לכולנו ולחגוג יחד עם מדורות ל"ג בעומר השנה את כבודה של השבת במדינת ישראל.
לא ניתן לדרוש את שמירת השבת כשזה נוגע למרכזי קניות, לחנויות ולפיצוציות וכשהדבר מגיע לשאלה מתי בדיוק נדליק את המדורה לפתע יש מי שמעקם את האף וחרד למנהג.
כל מדורה שדולקת ביום ראשון היא מדורה לכבודה של השבת. כל מדורה כזו היא עוד צעד בדרך לשבת ממלכתית הנשמרת בצורה נכונה ושיעור מופלא כיצד משמרים באופן ציבורי את המסורת הקדומה אפופת הוד הקדומים וסוד הרזים, בלי לפגוע בכבוד השבת, היקרה לכולנו. האם מישהו מפקפק מה היו עונים תלמידי רבי עקיבא לו נשאלו מה עדיף בעיניהם? חילול שבת או הדלקת המדורה בזמנה? אין ספק במה היו בוחרים.
האם יש למישהו ספק מה היה עונה רבי שמעון בר יוחאי, לו היה נשאל מה עדיף בעיניו, שבת או מדורה? "תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, הוא ימליץ טוב עלינו, אדוננו בר יוחאי!"