בעיירה דורא, 20 ק"מ דרומית לחברון, גר ערבי קיצוני שמגיע כל יום לחברון, ובמימון זר רב הוא מתסיס ומדיח נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל.
אותו ערבי מעורר בקביעות פרובוקציות ואלימות. חלק מההתקפות על חיילינו יצאו מהמטה שלו בתל רומיידה. הפרשיה של דוד הנחלאווי קשורה אליו, וגם השתלטות על בתים, כאשר כמעט כבל יום הוא מפר את הסדר הציבורי.
עיסה עמרו נעצר פעמים רבות, ואף נשפט. עד כדי כך הגיעו מעשיו, עד שאפילו ארגון השמאל הקיצוני "בצלם" סילק אותו משורותיו, וזאת בשל סגנון הפעולות בו הוא נוקט.
כל גורמי הצבא והבטחון יודעים כי חלק גדול מאי השקט השורר בחברון ניתן לייחס אליו.
כל המפקדים בחברון בקשו את הרחקתו, ותמיד הדבר נעצר בלשכת אלוף פיקוד המרכז. כן, זה מדהים, אבל אותו אלוף פיקוד מרכז, רוני נומה, שבכל חודש מגרש יהודים מביתם על פחות מאחוז ממה שעושה עמרו, אותו אלוף שמגרש ילדים בני 15 ו-16 ומרחיק אותם מהאזור, כי אולי יפריעו למסיק – הוא אשר מאפשר לעיסה עמרו להתהלך בחופשיות ולעורר אלימות נגד יהודים.
ועכשיו, ללא בושה, לוקחים יהודי צדיק בשם אלקנה פיקאר ומגרשים אותו מביתו, פוגעים בפרנסתו, כאשר האלוף נומה מודה, שכל חטאו הוא שהוא מחזיק במסגרת נערים מהגבעות ונותן להם עבודה! איזה פשע, איזה דבר חמור! הוא לא זורק ילדים לרחוב, אלא מעסיק אותם - פרס ישראל מגיע לפיקאר, ולא צו גירוש!
אבל אותו אלוף, שידו קלה על הדק הצווים ליהודים, דוחה את בקשותיהם של המפקדים בחברון רק להרחיק ממוקדי המהומות את שופך הדלק ומלבה הפרובוקציות עיסה עמרו.
ממה נובעת אותה מידה של איפה ואיפה? לאלוף פתרונים.
