סינדרום אוסלו למשפחה- האמנם?

איך יעלה על הדעת שהפללת לקוחות זנות תהרוס את המשפחה?! אין אוקסימורון גדול מזה.

ד"ר לאה ויזל , כ"ג בתמוז תשע"ז

"סינדרום אוסלו למשפחה", כך נפתח טור בערוץ 7. לא האמנתי למקרא ההמשך!

הכותב, מוהל יועץ ומאמן [כך תואר], יוצא נגד הניסיון לקדם חקיקה למיגור הזנות באמצעות הפללת הלקוחות.

אף שאוכל להסכים באופן חלקי עם טענה שהפמיניזם הרדיקלי מביא עימו תנועות עומק בעייתיות, אינני מסוגלת להבין איך אוטומטית ובקלות רבה  הכל נפסל, בלי לבחון עניינית במה מדובר.

הטענה שיש לפקפק רק בגלל שהתהליך הונע על ידי גורמים ליברליים פשוט לא רצינית.

איך יעלה על הדעת שהפללת לקוחות זנות תהרוס את המשפחה?! אין אוקסימורון גדול מזה.

נושא של הפללת לקוחות ראוי לדיון. אני מוכנה אפילו לשמוע דעות נגד הרעיון הזה, אבל בטח ובטח שלא בשם המוסר ולא בשם הטענה לפיה כל מה שצמח מחוץ לבית המדרש הוא פסול.

יש להזכיר שגם ההכרה בהטרדות מיניות כפגיעה בנשים היא תוצר מבורך של פמיניזם רדיקלי, וגם אם זה לא נעשה בשם השמירה על ערכי המשפחה, מדובר בתיקון עולם המקדם את ערך כבוד האדם. בדומה, גם החוק הנוכחי מבקש לקדם את ערך כבוד האדם. כבוד האדם שנברא בצלם כולל גם אישה ולא רק איש, בבחינת "זכר ונקבה בראם ויקרא שם אדם".

הכותב מצר על כך שהארגונים הבעייתיים הצליחו "לרתום בקמפיין מתוחכם מאוד רבנים ואישי ציבור וארגונים כמו בני עקיבא וכד' להצעת חוק שמטרתה המוצהרת היא מלחמה בזנות מטרה קדושה וחשובה. אבל כל מי שקורא ומנתח את פרטי הצעת החוק מבין שמדובר במשהו אחר לגמרי. אומר בבירור הצעת חוק זו היא הרסנית למשפחה הנורמטיבית בישראל". כך מזהיר הכותב מבלי בכלל להידרש להנמקה.

המשכתי לקרוא את הדברים ותדהמתי גברה. איך אפשר לומר ש"אם תתקבל הצעת החוק היא תהפוך למעשה את כל מערכת היחסים הנורמלית בין בני זוג למעשה זנות שבו ניתן להפליל רק את הגבר ולא את האישה"? איך זה קשור? איך אפשר בכלל להכניס לאותה קטגוריה זנות ומעשים בין איש לאשתו ?

זה מזכיר לי טענות שאבד עליהן הכלח: בעבר, במשפט הכללי לא הופלל אונס בנישואין מתוך הנחה שאונס בנישואין איננו עבירה. התקדמנו עד מאוד מאז, והיום ברור לכל שבבסיסי יחסים חייבת להיות הסכמה והדדיות. אני רוצה להניח שגם גם הכותב לא יחלוק על זה.

ככל שהתקדמתי בקריאה כך התקשיתי להבין את הקשר הנטען בין הפללת זנות להרס משפחה ולאוסלו.

בעבר, כאשר עסקתי בנושא של הסכמת הנפגעת במשפט הפלילי במסגרת עבודת הדוקטורט, חשבתי שיש לתת מעמד להסכמה של אנשים בגירים להתנהגויות חריגות ושסוגיית הזנות אכן מעלה את השאלה האם מדובר בהסכמה חופשית של האישה ולכן אל לו לחוק להתערב.

מאז בגרתי וגם ראיתי כמה דברים. דוח של ועדה בראשות השופטת בן עיתו שהתפרסם ב1975הראה שנשים בזנות מגיעות מרקע קשה של פגיעות מיניות וכד' ומתגלגלות למקום הנוראי הזה בלית ברירה. מסקנה זו התעצמה אצלי בחוויה מטלטלת שארגנה חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי עבור קבוצה של רבניות. הסתובבנו בדרום תל אביב, שמענו מכלי ראשון אישה שיצאה ממעגל הזנות ונחשפנו לפעילות חברתיות בתחום הזה. לא אגזים אם אומר שבשובי משם חשתי כאבי בטן במשך ימים ארוכים. פשוט קשה לעמוד בפני מה שקורה בחצר האחורית שלנו, לא רחוק ממרכז תל אביב. חלק מחובתנו הציבורית והדתית, כן הדתית, לקחת אחריות על מעגלים רחבים, ככל שידנו משגת. חקיקה היא כלי שנועד לכך.

יש לפעול למניעת פגיעה בנשים אומללות על ידי גברים שהופכים אותן לחפץ זול . גם אם נניח שהן אחראיות לבחירתן, במלחמה כמו במלחמה צריך לפעול ביעילות. אם לא יהיה "ביקוש" ולא יגיעו לקוחות, התופעה תצטמצם וזה כשלעצמו רווח נקי.

כחלק מאמונתי הדתית  אני מאמינה שתהליכים גדולים, כלל עולמיים, מרחשים בהשגחה ויש בהם גרעין אמת גם לנוכח סיגים. הפמיניזם הביא עימו ברכה מרובה וגם בעיות. במקום שיש רווח, קשה לעצום עיניים ולהתעלם מכך שזה מקרב את העולם לגאולה  ומתרחק מהקללה הקמאית של חוה.

הטענות המושמעות בשיח המשפטי נגד הפללת לקוחות מבוססות על טענה בדבר חופש הבחירה, העדר סמכות לאכוף מוסר וכן לאור פקפוק ביעילות ההפללה. אך טענה בשם המוסר ובשם שמירה על ערכי משפחה היא טענה הזויה ולא לגיטימית.

אחתום באזכור הדברים התקיפים שכתב ר' יצחק עראמה (ספרד, המאה הט"ו) כשנשאל על מיסוד הזנות. הרב עראמה הגיב בשלילה נחרצת לרעיון של מיסוד הזנות. הרב נשאל האם יש מקום למסד את הזנות ולפקח עליה מאחר וממילא בחורי ישראל נזקקים לשירותים אלו. טענת הפונים היתה שכך יוכלו לפחות להבטיח שלא ייכשלו באשת איש וכיוב' איסורים חמורים. הרב קבע שכאשר חברה נותנת לגיטימציה להתנהגות עבריינית, הרי שגם כאשר מדובר בחטא "קטן"   הלגיטימציה הופכת אותו לחטא חמור של הציבור שאינו ניתן למחילה. הרב השווה זאת לחטאים הנוראיים של פילגש בגבעה וחטאת סדום. כידוע,  בשניהם יוחסה אחריות לחברה.

לנוכח ההבנה של גורמי הסיכון המדרדרים נשים לזנות ולאור החומרה היתרה הנודעת ל"הסכמת" הציבור  אין שום אפשרות להתנגד לחוק המוצע בשם ערכי מוסר. גם הסכמה שבשתיקה היא חטא הרובץ על בציבור בהקשר הנדון.