טוב לצייץ בעד ארצנו
טוב לצייץ בעד ארצנו

ברוכים הבאים לאם כל המחאות: מחאת הפיד.

בקשנו תגובה ציונית הולמת להתקפלות של ממשלת ישראל למול איומי ה'תחזיקו אותנו' של הווקף והרחוב הערבי והיא באה. חזקה ונחושה מתמיד. מדויקת. קטלנית:

כבר שבוע שהפיד של הפייסבוק שלי נרטב מהשפרצות אידיאולוגיות של אנשים שאיכפת להם. אבל ממש איכפת להם. עד כמה איכפת?

הם אשכרה קמו מהכורסה, עזבו את חיי הנוחות שלהם, השאירו את האשה והילדים בבית, חגרו את בגדי מלחמתם ויצאו לעשות מעשה כי במקום שאין כותבים השתדל להיות הכותב:

הם פרסמו פוסט בפייסבוק. וצייצו בטוויטר.

נעים להכיר: לוחמי הפיד.

עצה שלי: אל תתקרבו אליהם עכשיו:

הם נראים ממש כועסים. מפחידים משהו. הלהט, הקנאות, הרצון לנקום. להחזיר את הכבוד והגאווה הלאומית שלנו. החלטתי לא לגשת ולקרוא את הפוסטים שלהם לפני שאני שומר מרחק ביטחון. אלו משוגעים. לך תדע מה הם עוד מסוגלים לעשות.

וכך, בעוד אנחנו, או המשוגעים לדבר עסוקים בתגובה למפגן הכוח אלפי המתפללים שמפגינים מחוץ לשער באב אל חוטה אנחנו עדים לאחד מפסטיבלי הדיסוננס הקוגניטיבי המפוארים שנראו כאן:

כי וואלה, אם באמת הר הבית והכבוד הלאומי שלנו היה חשוב לנו כל כך, כנראה שכבר היינו עושים משהו ממש. תוקעים אוהלים מחוץ להר הבית. מארגנים עשרות הסעות. מפוצצים את כל הכניסות באלפי יהודים שיקדימו לרחבת הכותל המערבי ויפגינו על הביזיון הלאומי שעברנו.

אפילו מחאת האוהלים עדיפה על פני הטראש שמציף את הפיד בשבוע האחרון:

הממשלה התקפלה? באמת? הכבוד הלאומי שלנו חולל? אחלה. צאו ממנה. לכו לאופוזיציה. תפרקו אותה לגמרי. למה אתם מחכים? שייקחו לנו גם את הכותל?

בשורה התחתונה המשוואה שהתקבלה מכל עניין המגנומטרים בהר הבית יצאה מאוד פשוטה:

על יוקר המחיה ממשלות בישראל יקומו או יפלו גם על העברת טורבינות רוח בשבת.

אבל על הר הבית והריבונות הישראלית? עכשיו הם הגזימו לגמרי. חכו חכו איזה פוסט הם הולכים לקבל.

איך אמר כבר טרומפלדור: טוב לצייץ בעד ארצנו