אני מאמינה בירושלים

בשנים האחרונות אני שומעת יותר מדי צעירים, גם כאלה שנולדו בירושלים, שחשים בעיר ניכור. תחושה של זרות. הם מדברים על ירושלים שסועה, מפולגת. פצועה

נחמה ריבלין , י"ז באב תשע"ז

נחמה ריבלין עם ילדי אקי"ם
נחמה ריבלין עם ילדי אקי"ם
צילום: חיים צח, לע"מ

מזמור קכב בתהלים, מתאר את חוויית העלייה לרגל לירושלים.

האגדה מספרת שבזמן שבית המקדש היה קיים, העולים לרגל לירושלים היו מגיעים מול שערי העיר, עוצרים ושרים לה שיר אהבה. סיומו של השיר היה פסוק ו מתהלים קכב: "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך".

הדאגה לירושלים, איחולי השלום, השלווה והרוגע לעיר ולתושביה, אוהבי ירושלים, כולם דברים שנמצאים 'מעל הזמן'. והם רלוונטיים היום לא פחות מפעם.

לא נולדתי בירושלים ולא גדלתי בה. אבל אני חיה בירושלים יותר שנים מאשר בכל מקום אחר. הגעתי אליה כשהייתי בת תשע עשרה, כדי ללמוד באוניברסיטה העברית. בהמשך בניתי את ביתי עם רובי, ירושלמי בן ירושלים. עדיין, בכל פעם שאני רואה את ירושלים נפרשת מולי בכניסה לעיר, אני יכולה לחוש את הפסוק "עומדות היו רגלנו בשערייך ירושלים".

אני אוהבת מאוד להסתובב ברחובות ירושלים, שיש בהם נשמה ולב. לפעמים נדמה לי שהבניינים מספרים סיפור. ירושלים שלי היא הרוכלים בשוק מחנה יהודה, שאת חלקם אני מכירה בשם, היא האוניברסיטה העברית, המוזיאונים, האתרים הקדושים, בתי האמנים, וביתי שלי.

בשנים האחרונות אני שומעת יותר מדי צעירים, גם כאלה שנולדו בירושלים, שחשים בעיר ניכור. תחושה של זרות. הם מדברים על ירושלים שסועה, מפולגת. פצועה. קשה להם עם כובד הקדושה. הם עייפים מן הטרור. עייפים מהדרה של ירושלים. הם רוצים פחות סמל. יותר עיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו השנה לקראת יום ירושלים, רק אחד משישה תלמידים במערכת החינוך בירושלים לומד במערכת החינוך הממלכתית. יש פער תרבותי. העיר שחוברה לה יחדיו – כבר איננה גורם מאחד. רבים מדי מתרחקים מירושלים ביראה. מעדיפים לערוג אליה מן המרחקים.

אני מאמינה בירושלים, בחיוניות של ריבוי הגוונים והקולות בירושלים, ובחובתה של ירושלים לקיים קהילה שקולותיה שונים, אבל שרה יחד שיר אהבה לעיר. וכדברי משורר תהלים "למען, אחי ורעי אדברה נא שלום בך".

המשורר אלמוג בהר כתב:
ואם עוד הייתה שורה רוח הנבואה בעיר הזאת
הייתי עולה על אחד ההרים
ומתנבא שסופי להקים מחתרת נגד הצער.
סופי לשלוח גדודים של מחשבי קיצם של הקיצין.
סופי לחיות בעיר הזאת.

אני חיה בה עכשיו.

שם השיר: בט' בְּאָב התשס"ב, יְרּושָלַיִם. כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

מתוך הפרק היומי בתנ"ך