למטר השמים תשתה מים

הרב חגי לונדין , י"ח באב תשע"ז

הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין
צילום: עצמי

לקראת סוף פרשת עקב אנו נפגשים עם הייחודיות של ארץ ישראל שבה, בניגוד לארץ מצרים, המים לתבואה מגיעים מהשמים, מהגשם. ישנם מקומות שאינם נושאים עיניהם לשמים. בארץ מצרים משקים את גן הירק רק 'ברגלים', בעבודה אנושית.

תפיסת עולם שאין צורך להיפתח למה שמעבר ליכולת האנושית. משם ממשיכה הפרשה 'והיה אם שמע תשמעו.. ונתתי מטר ארצכם... השמרו לכם פן יפתה לבבכם.. ועצר את השמים ולא יהיה מטר'. כלומר הגשם תלוי במצבו המוסרי של עם ישראל.

כאשר ישנה יראת שמים, כאשר ישנה פתיחות כלפי מעלה, אזי יורדים החיים האלוהיים לעולם. לעומת זאת כאשר איו יראת שמים - הגשמים נעצרים. אומרים חז"ל 'אין הגשמים נעצרים אלא בשביל עזי פנים שבדור'. כאשר ישנה עזות פנים. חוצפה. מצח נחושה - אזי השמים נעשים כנחושת. יבשים.

המדרש בבראשית רבה אומר שישנם 4 סיבות מדוע בארץ ישראל הגשמים יורדים -

א. מפני בעלי זרוע (שמשתלטים על בורות המים);
ב. שיהיה שותה הגבוה כנמוך (שגם להרים יהיו מים ולא רק לבקעות
ג. מפני טללים רעים (היסוד האקולוגי)
ד. שיהיו הכל תולים עיניהם כלפי מעלה.

במילים אחרות, הגשם יוצר שוויוניות ונשיאת עיניים כלפי מעלה. יראת שמים בכל מלא מובן המילה.



טוען....