עזבו את ההר. מה עם הבית?

אבינועם הרש , כ"א באב תשע"ז

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

בואו נקרא לילד בשמו: הציבור הדתי לאומי לא באמת מתעניין בתופעת הרווקות.

הר הבית זוכה בהתגייסות המשאבים הקולקטיבית שלנו. גם ארץ ישראל. אבל הרווקים? הם כל כך מוצלחים בתחומם, משכילים, נראים מיליון דולר, מודעים למצב ולאפשרויות שלהם, הם כבר יסתדרו לבד.

כאילו רווק בן דתי 46, ד"ר לכלכלה ומנהל עסקים שמרוויח יפה מאוד, עם דירה בירושלים ויכולת ניתוח אנליטית על שוק ההון והשווקים המשתנים לא צריך שיגידו לו מה לא עובד באסכולת הדייטים שלו. הוא כבר התמודד בהצלחה עם נושאים מורכבים וגדולים יותר.

לפני שהתחתנו הסתכלנו בלבן של העיניים של החברים הרווקים שלנו ומתחת לחופה ברכנו אותם ונשבענו להם ולעצמנו שלא ננוח ולא נשקוט עד שנמצא להם גם שידוך. מאז עברו כמה שנים ופתאום מצאנו את עצמנו שקועים עד לצוואר במלחמת ההישרדות של החיים: משקיעים את כל המשאבים שלנו במשכנתא וביוקר המחיה, בילדים ובתחזוק הזוגיות.

ומה עם החברים הרווקים שעדיין לא מצאו? אתם צודקים. צקצקנו. באמת חייבים לעשות משהו. אגב, ראית כמה עולה דירה בצור הדסה?

תפגשו אותם במסדרונות הכנסת, בבנק ישראל, בקרב מצטייני הדיקן ומקבלי הדוקטורים, במחלקות הכירורגיות ובמסדרים היוקרתיים ביותר של פירמות רואי החשבון ועורכי הדין בישראל: האנשים העסוקים והמצליחים ביותר בעולם ובכל זאת פעם בשבוע ולמשך תקופות החגים, החברה הדתית לאומית (אם יש בכלל חיה כזו) מחייבת אותם בעל כרחם ללבוש את מסכת הסטטוס המשפחתי שלהם:

בשבת זה לא מעניין אף אחד אם אתה מנהל אגף בכיר באוצר: בשבת אתה קודם כל רווק, שמחפש לתפור לעצמו ארוחות ומתחיל בעונה זו של השנה, לחפש מחירים נוחים ליעד שיעיף אותך כמה שיותר רחוק מהדבקות המשפחתית שמציפה את המרחב הקהילתי שלנו בחגים.

הרי כולנו יודעים שניגוד לרווקי המגזר החרדי שרובם הגדול נהנה ממנגנון משומן ומתוחזק היטב שדואג להשיא את בניו ובנותיו ביעילות ובניגוד למגזר החילוני שמד הלחץ שלו לעמידה מתחת לחופה הרבה יותר קטן שלא לדבר על מגוון האפשרויות  העומד לרשותו כדי למלא את החסר, רווקי ורווקות המגזר שלנו נמצאים בסוג של מצב שנקרא ביידיש: נישט אהין נישט אהער - לא פה ולא שם. 

אין לציבור שלנו את המנגנון החרדי ויש אלפי רווקים ורווקות שבכל זאת רוצים להמשיך ולשמור על אורח החיים הדתי שלהם למרות הקשיים הבלתי אנושיים שהרווקות המאוחרת מזמנת לפתחם. 

כמה רווקים שנמצאים בעשור הרביעי לחייהם אתם מכירים שעדיין מחפשים את התשובות והכתף התומכת שלהם בקרב רבני הקהילות? 

האם קיימת בכלל איזו מעטפת חברתית שהמגזר הדתי לאומי יכול להציע לבניו ובנותיו כדי לקדם אותם לקראת מציאת בחירי ליבם?

אנשים טובים שכשלו פיננסית יכולים לפנות ל'פעמונים' ולעמותות נוספות כדי לקבל עזרה כלכלית. כמה רווקים ורווקות אתם מכירים שירגישו בנוח לפנות לגוף שאמור לתת עצות או כלים כדי לייעל את המקום ממנו הם ניגשים לדייט או לחשב מסלול מחדש בנוגע לקריטריונים שלפיהם הם יחליטו אם לחתוך או לתת סיכוי לדייט נוסף? 

אני מכיר עשרות סיפורים של גברים ונשים, שלפי הסטטיסטיקה היו אמורים כבר מזמן לענוד טבעת, כי יש להם הכול: נראים מיליון דולר, עבודה מכניסה, מרתקים, מצחיקים ועדיין מחפשים.  

האם שמעתם על איזה כינוס של צוות חשיבה מסודר בראשות אחת מהמפלגות שמציעה תוכנית אופרטיבית מעשית בליווי סוללה של יועצים ומביני עניין כדי לקדם מהלכים רוחביים להתייעלות מנגנון ההיכרויות והייעוץ? 

אולי שוברי ייעוץ בחינם? ארגון סמינריונים וימי עיון בעלות מוזלת? נאדה. אין כלום כי לא היה כלום.

יצא לי לפני יותר מחמש שנים לשבת במשרדו של אורי אורבך ז"ל, שהנושא העסיק אותו מאוד. הוא נאנח ואמר לי: "אילו רק הייתי יכול לגרום לבחורים לצאת עם בנות שמבוגרות מהם, היינו יכולים לעשות התקדמות משמעותית בעניין". הנושא העסיק אותו, הטריד אותו והיה מונח באופן על סדר יומו. 

ואם אותם פוליטיקאים מחכים שתגיע משלחת של רווקים ורווקות לכנסת ותבקש מהם עזרה, הם מוזמנים לרכוש על הדרך את משקפי הD3: יש סרטים שכדאי לצפות בהם בתלת מימד.

לכו תסתובבו קצת. תשמעו את הקולות. תכירו את האנשים. וגם אתם תבינו שהר הבית הוא אכן סוגיה לאומית חשובה. אבל הקמת בית בישראל היא סוגיה חשובה לא פחות. בעצם יותר. הרבה יותר. כי יש אבנים עם לב אדם ויש אנשים עם לב נשבר.