המֶרֶץ שהיה למרצ

הליכוד ומנהיגו נתניהו חיזרו במרץ אחר קולות הסרוגים משום שהבינו שבלעדים ימצאו עצמם באופוזיציה

מנחם רהט , כ"ה באב תשע"ז

מנחם רהט
מנחם רהט
צילום: עצמי

1.

אחרי שגמרו לשנוא את השמאל ואת התקשורת, והעלו על המוקד הווירטואלי את האמנון-אברמוביצ'ים והרביב-דרוקרים ושותפיהם לרדיפת נתניהו, התפנו הליכודניקים – נציגי ההדר הז'בוטינסקאי עלי אדמות – לחבוט באשמים האמיתיים לכל צרותיו ורדיפתו של 'ביבי מלך ישראל': הציבור הסרוג.

כן, זה בדיוק אותו ציבור שמשמש מאגר קולות עצום לליכוד, עד כדי שליש ויותר מכלל מצביעיו, ובלעדיו ספק אם הליכוד היה מגיע לאן שהגיע. נתניהו עצמו הכיר בכך כאשר ערב הבחירות התחנן בפניו לתמוך בו, בהבטחות שווא שישמור על אינטרסיהם: חיזוק ההתיישבות, הפסקת הרס הבניה היהודית, בניית ירושלים, הבטחת הציביון היהודי של המדינה, מאבק נחוש בטרור ועוד.

אבל נתניהו, כמו נתניהו, היפנה עורף לציבור זה, למרות שידע שבזכות האידיוטים השימושיים הסרוגים, הוא ניצח. מתאים לו. השתמש וזרוק.

2.

בעוד הציבור הסרוג מלקק את פצעי בגידתו הבוטה של נתניהו, ממשיכים הליכודניקים להתעלק ולהתגולל כלפיו. השבוע, למשל, כתב אחד מפעיליו, דוקטור ג"א, גם הוא חובש סרוגה, בדף הפייסבוק שלו, את המלים הלא יאומנו הבאות: "בא לי להוריד את הכיפה. אמיתי לחלוטין. מפני שאני כועס, ולא בפעם הראשונה, על המגזר הדתי לאומי. ואינני רוצה שמישהו יזהה אותי איתם". ואת זה כותב לא נער מופרע בן 14, אלא דוקטור גמור.  

וכל כך למה? לא צריך להיות פסיכולוג מדופלם כדי להבין שיש כאן מחלת נפש, ושמה שנאה עצמית. אוטופוביה. "שנאה עצמית", מגדירה הוויקיפדיה, "היא אי-שביעות רצון בולטת של אדם מעצמו (...), מהקבוצה החברתית שאליה הוא משתייך (...). שנאה עצמית יכולה לנבוע מכך שהאדם (...) בז לעצמו או לקבוצתו (...). שנאה עצמית עלולה להוביל לתסביכי נחיתות, לדיכאון, לבדידות, לייאוש, לפגיעה עצמית ועוד".

ממש בול. שנאה עצמית וקבוצתית: "אינני רוצה שמישהו יזהה אותי איתם". כאילו שמישהו כופה עליו. אינך רוצה? תפא'דל - זרוק את הכיפה לאשפה; או החלף אותה בכיפת בד; אולי מגבעת, או שטריימל. רק הפסק לשנוא את עצמך. זה פשוט לא בריא, ידידי הדוקטור.

3.

היתה לו עוד סיבה, לדוקטור השונא את כיפתו שלא להיות מזוהה 'איתם'. הנה היא בשפתו. לקרוא ולא להאמין: "קלמן ליבסקינד, עמית סגל, חגי סגל, עקיבא נוביק ועוד צדקנים וטהרנים מכים על 'חטא נתניהו', על חזי ועל חזם של חבריי הרבים מהליכוד. בא לי להוריד את הכיפה. אמיתי לחלוטין. מפני שאני כועס, ולא בפעם הראשונה, על המגזר הדתי לאומי. ואינני רוצה שמישהו יזהה אותי איתם.

"כאשר נשמעה טענה צודקת על חוסר איזון בקרב העיתונאים בערוצים השונים, הפיתרון שהיה, והינו, להביא עיתונאים דתיים. כלומר עם כיפה. והם, רובם ככולם שמחים וששים, הנה ניתנה להם הזדמנות להיות עם הברנז'ה.

"איש מהם לא יגן ובטח לא יצביע לליכוד. 'קטן עליהם'. הרי אנחנו האספסוף. וכדי ליישר קו, יתקפו את ראש הממשלה. 'מה אין אצלו דברים רעים?', הם מיתממים במקרה הטוב, ומתנשאים במקרה הגרוע והשיגרתי יותר אצלם.

"הם דתיי מחמד, מפני שבגֵנים שלהם הם הגלגל החמישי, ושהם צמחו באותן ערוגות של מפא"י האדומה. רק עם כיפה. וכמו שחבר ותיק, יוסי אחימאיר, אמר לי בשנינות: כיפה אדומה.

"יכולת הראייה שלהם לא עוברת מטר לפנים. בעצם הם שיכפול של עיתונאי השמאל, רק עם כיפה. והם שייכים כאמור לאותן תנועות אשר הפילו אמנם את ממשלת רבין הראשונה, אבל הם גם הפילו את ממשלת שמיר (שהם 'מתגעגעים' אליו...), ואת ממשלת נתניהו הראשונה.

"למי שאינו זוכר, את העיתון 'מקור ראשון', ערך מאיר עוזיאל הליכודניקי. זה היה בשנת 1997. 20 שנה אחרי, העיתון הזה נראה כמו עיתון הארץ, רק עם כיפה. וכך גם העיתון 'בשבע'".

וכאן בא הפאנץ' ליין, האיום הלא מרומז, שבוודאי אמור להדיר שינה מעיניהם של כל אנשי הציונות הדתית: "והחשבון עוד ארוך, והוא יבוא". אוי, הצילו!!! יהודים רחמו רחמו!! הדוקטור לא ישכח ולא יסלח!

ככה הוא וחבריו הליכודניקים – מנהיגיהם ואנשיהם - מתייחסים לעדר תומכיהם הסרוגים. ולא משנה בכלל, שחלק מהשמות שאוזכרו לעיל, הצביעו ליכוד, על פי עדות אישית ופומבית שלהם. עכשיו דעו לכם, מצביעי הליכוד הסרוגים, שהליכודניקים "מתביישים בהם". תשאלו את הדוקטור. איזו כפיות טובה. איזו שיפלות.

4.

הגיע הזמן שדוקטור ג"א וחבריו, יפנימו שאלמלא הסרוגים, מפלגתם לא היתה היום בשלטון. ושתפיסת 'אלוקים לשלטון בחרתנו' אינה מובטחת לנצח, בעיקר לא כשהליכוד מיישם את מדיניות מרצ. ושההתיישבות הפרוסה ברחבי יו"ש והגולן והנגב, קמה ומאוכלסת ע"י בעיקר בידי הציבור הסרוג שהדוקטור "מתבייש בהם" (כמה יישובים הקים הליכוד נטו?).

הגיע הזמן להבהיר לליכוד, שבציבור הסרוג תם עידן התמימות. עסקנוני הליכוד מתביישים בהם. מה גם, שרבים מבכירי הליכוד ניצלו את תמימותם לרעה. כמו אותם אופורטוניסטים מסוגם של שרון, אולמרט, ליבני, ריבלין, ורבים אחרים, ששיווקו עצמם כימין, זכו בקולות הסרוגים נאמני העם, הארץ והמדינה, ולבסוף היו קבלני הביצוע של מרצ. הסרוגים סוף סוף מבינים את זה.