חידת קמג'

ישנם כארבעים מזמורים שלא נכנסו אף לא לאחד מן הסידורים המשמשים עד היום בבתי הכנסת. מזמור קמג הוא אחד מאלה

פרופ'' אביגדור שנאן , ט"ז באלול תשע"ז

פרופ' אביגדור שנאן
פרופ' אביגדור שנאן
צילום: Hadas Parush/Flash90

מקום רחב נועד למזמורי תהלים בסידורי התפילה של כל עדות ישראל, ועדויות לשימוש במזמורים שונים חוזרים עד לימי המקדש (כגון "שיר של יום שהיו הלוויים אומרים בבית המקדש" ופרקי ההלל). והנה, הסוקר את נוסחי התפילה השונים שיש להם מהלכים בימינו, בזרמים השונים (אורתודוכסים לקבוצותיהם - אשכנז, עדות המזרח, איטליה, תימן ו"ספרד", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) יופתע אולי לגלות כי ישנם כארבעים מזמורים שלא נכנסו אף לא לאחד מן הסידורים המשמשים עד היום בבתי הכנסת. מזמור קמג הוא אחד מאלה.

עם זאת כדאי להעיר שבחיבור הקרוי "שימוש תהלים", שהוא חיבור מימי הביניים ברוח תורות הסוד, הקובע לכל מזמור את הזמן הראוי לאומרו, נאמר על מזמור זה ש"טוב לאומרו על חולי הזרוע" היינו לאנשים שסובלים כאבים בזרועם, והוא אולי על סמך הזכרת המילים "פרשתי ידי אליך" בפסוק ו.

אין בידי הסבר לעובדה זו, מכל מקום לא לגבי מזמור קמג. לגבי מזמורים אחרים אפשר להציע הסברים שונים שהמפתה בהם היא הקביעה כי מזמורים אלו שימשו בסיס לתפישות שהנצרות הקדומה עשתה בהם שימוש בכתביה, כגון הפסוק "ויתנו בברותי ראש (=שמו רעל במאכלי) ולצמאי ישקוני חומץ" (סט, כב) המבסס את הקביעה על ההתעללות שהתעללו בישו צולביו כשהשקוהו חומץ (מתי כז, 34). דבר זה ניתן להיאמר על מזמורים אחרים, אך לא נראה שמזמור קמג הוא ביניהם.

אם היעדרו של מזמורנו מסידורי התפילה (מכל מקום מאלה מהם שעלה בידי להגיע אליהם) איננו פרי המקרה, אזי חידה היא אפוא ותהי לחידה.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך