לא חכמים, מתוסכלים

אמנון אברמוביץ' יכול להמשיך וללהג כאוות נפשו – אבל את האמת גם הוא וגם החוקרים יודעים.

ד"ר חיים משגב , י"ט באלול תשע"ז

תרגיל חקירה לא ממש חכם. חוקרי המשטרה, כמו ציידים שאורבים לחיה פצועה הנמלטת על נפשה, הבינו מהר מאוד שאין בקבלת מתנות מאומה, אם לא מתלווה להן כוונה פלילית  - הן של הנותן והן של המקבל.

הם התמקדו, אפוא, בנותן המתנות, אלא שהלה לא התכוון אף לרגע להודות שהוא זמם משהו אסור בעת שהוא העניק מתנות לראש הממשלה.

החוקרים הנעלבים, שעלות נסיעתם ללונדון, כמו גם של כל אלה שריחפו ברחבי העולם בשנה האחרונה בחיפוש נואש אחר ראיות, הרקיעה שחקים, מיהרו להדליף לחבריהם במדיה שהם מאוד שבעי רצון מן התוצאה.

אבל, למעשה, לא הייתה להם סיבה של ממש להיות מרוצים. הם נשארו עם אותה גרסה שבה הם פתחו את המרוץ אחר המטרה הנכספת:  המלצה על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו. אמנון אברמוביץ יכול להמשיך וללהג כאוות נפשו – אבל את האמת גם הוא וגם החוקרים יודעים.

אלא שבניגוד לאברמוביץ, שכל חייו בנויים על הדלפות מגמתיות ועל דיווחים שבנויים אך ורק על מאווייו הכמוסים, לחוקרים המתוסכלים יש מרווח פעולה ללא גבול. קופת הציבור פרוצה בפניהם – והם רק צריכים להכניס את ידם לתוכה ולמשוך ממנה את כל המזומנים שהם חפצים בהם. וגם לגלגל תרגילים מלוכלכים כדרכם של חוקרי משטרה שאינם חרדים לזכויות היחיד.

והדרך שבה הם נקטו הפעם פשוט צריכה להביא כל אדם הגון לכלל סלידה - ולמחשבה שאין אחד שיכול להיות פטור מן החשש שיום אחד יידפקו שוטרים על דלת ביתו ויאזקו אותו לעיני משפחתו ההמומה. וזה, למעשה, מה שעשו חוקרי המשטרה.

הם זימנו לחקירה נוספת, השלישית במספר, את המיליארדר הישראלי והטיחו בפניו, במרמה, שהוא חשוד במתן שוחד. למעשה, הם פשוט החליטו להלחיץ את נותן המתנות על ידי האשמתו, ללא כל ראייה של ממש, בכוונה לשחד את נתניהו בעזרת הסיגרים. קצת מוזר, לטעמי, אבל לא לטעמו של מי שהתיר לחוקרי המשטרה להתבזות בתרגיל שבו נוקטים חוקרים זוטרים כלפי עבריינים מהדרג הכי נמוך.

הדברים הם פשוטים וכל מי שהיה מעורב אי פעם בחקירה פלילית מבין שהחוקרים לא באמת התכוונו להאשים את נותן המתנות אלא רק לגרום לו להרהר באפשרות לגזור איזה שהוא הסדר טיעון. אינני יודע, כמובן, בניגוד לאברמוביץ', כיצד הגיב  מילצ'ן למה שהטיחו בפניו החוקרים,  אבל קשה לי לראות אותו מתמסר להם – ופונה לשינוי הגרסה המקורית שלו. 

מה גם, שהודאה-לכאורה בעבירה של מתן שוחד עלולה לעלות לו במחיר יקר במיוחד: האפשרות להיכנס לארצות הברית תישלל ממנו, אלא אם כן גם רשויות החוק שם ישתפו פעולה עם המהלך המכוער הזה;  אבל בעניין זה צריך להיות מאוד סקפטיים. גם אם אחד החוקרים הבטיח, כביכול, ללא רשות וללא סמכות, "שלא יגעו בו לרעה".

מילצ'ן אינו אדם תמים -  ולכן צריך להניח שהוא גם השיב לחוקרים מנה אחת אפיים. מה שלא מנע את מצהלות השמחה בתקשורת  – להוציא את אחד מבכירי בניה; גדי סוקניק, מי שמצא את עצמו נאלץ לצאת להגנתו של חברו הטוב, מפקד השייטת לשעבר, תוך שהוא מכנה את אלה שהפילו אותו, לכאורה, "חבורת הזבל".

אינני יודע למי בדיוק הוא התכוון – אבל אני מאוד מקווה בשבילו שלא לאלה שביקרו בלונדון את מילצ'ן.