הדרך ליצור הכרעה!

''תוכנית ההכרעה'' יותר מאשר נותנת פתח לתוכנית עתידית יכולה להחזיר מחדש לימין את מה שהשמאל השכיל לקחת מזמן- סימון דרך וקביעת סדר היום.

אסף פאסי , כ"א באלול תשע"ז

אסף פאסי
אסף פאסי
עצמי

''תוכנית ההכרעה'' של חבר הכנסת סמוטריץ מעוררת כצפוי קריאות בוז משמאל. לוקחים קצת אפרטהייד מתבלים בשנאת זרים מוסיפים קורט של האשמה בנאציזם ומערבבים הכל עם רוטב צדקנות.

הם רק שוכחים לקרוא את התוכנית ולזהות בה אופציה שנעלמת כבר שנים מההצעה שלהם. הסכם שלום.

אחד הדברים שכל ימני ממוצע שמע לפחות מעשרה שמאלנים זה המשפט "אנחנו בסה"כ רוצים שתהיה הפרדה. אנחנו כאן והם שם" שזו למעשה צורה מכובסת לומר ש"אנחנו שונאים את הערבים יותר מכם. רוצים אותם רחוק מאיתנו". זה יכול להישמע מפתה עד שמבינים שה'שם' שלהם הוא ה'כאן' שלנו...

אז הנה סמוטריץ' מביא תוכנית. כזו שיש בה גבולות ממשיים ויש בה גבולות גזרה עקרוניים. גבולות עם אמירה שמי שלא איתנו מוזמן לצאת מכאן. ומי שכן איתנו מוזמן להישאר ובעתיד אף להיות חלק בלתי נפרד ממדינתנו. כמו כל תוכנית אני מעריך שגם התוכנית הזאת לא מושלמת ושהיא לוקה בטעויות ובשגיאות.

אבל אל תתבלבלו לרגע שזעקות השמאל טומנות בחובן רצון לתקן שגיאות אלה- מדובר במשהו אחר לחלוטין שאנו רואים במערכות רבות הקשורות לשמאל- שכנוע פנימי שהאמת נמצאת בצד שלהם. שכנוע פנימי שפשוט לא רוצה לשמוע מה יש לצד השני להציע.

אבל זה לא נגמר בכך. יש משהו חשוב הרבה יותר בתוכנית הזו ובהתנגדות אליה.

לאחר שנים של דריכה במקום מגיע איש ימין ומנסה לקבוע סדר יום- אך לא כזה שנקבע ע''י השמאל של קום המדינה, השמאל של אוסלו או השמאל של ברק שרון ואולמרט- אלא סדר יום ימני אמיתי, שקורא את המפה, רואה את ההשלכות הרחבות של כל מהלך אבל לא מוכן לראות בארץ מטבע עובר לסוחר.

במשך שנים השמאל שלט במדינה כי היה נראה שיש לו תוכנית. גם אם השרים וראשי הממשלה הגיעו ממפלגות הימין, התודעה שהשמאל יצק בסיוע של "מטריה אווירית"  מהתקשורת היא זו שהובילה גם אותם. השנים הארוכות הללו התפוצצו לכולנו בפנים והוכיחו שהתוכניות וסדר היום שהשמאל ניסה להנחיל כאן מלאים חורים ככברה. הטענה כלפי הימין לאורך כל השנים היתה: "אתם רק מתנגדים לכל הצעה – אז מה כן?"

אחד הראשונים ששבר את ההגמוניה הזאת היה נפתלי בנט, שבשנת 2012 הגיע עם בשורה אדירה בצורת 'תוכנית ההרגעה'. תוכנית שגייסה רבים לעמוד לצידו ולהיות שותפים לדרך במפלגת הבית היהודי. מנגד, התוכנית הזו גם משכה אליה זלזול של אנשי שמאל וגם  בחלק מחוגי הימין שטענו שהאיש הלא מוכר (בנט לפני כניסתו לבית היהודי) הגיע עם תוכנית לא ריאלית.

היום, התוכנית החדשה של סמוטריץ מביאה איתה בהחלט בשורה דומה- חמש שנים לאחר תוכניתו של בנט יש בימין מי שרוצה ויכול לקבוע סדר יום מדיני וגבולות גזרה חדשים. עוד לפני הירידה לפרטים – עצם הצגת התוכנית היא חשובה ומהפכנית, וגם אם לא מסכימים איתה היא מייצרת מרחב של אפשרויות לפתרון המצב מהצד הימני של המפה יחד עם התוכנית של בנט, שפתאום מקבלת מקום מתון ולגיטימי יותר במרחב הזה.

''תוכנית ההכרעה'' יותר מאשר נותנת פתח לתוכנית עתידית (וימים יגידו) יכולה להחזיר מחדש לימין את מה שהשמאל השכיל לקחת מזמן- סימון דרך וקביעת סדר היום. מה שעשו יוסי ביילין, יוסי שריד, שולמית אלוני ואייבי נתן יחד עם מפלגות כמו מרצ ודומותיהן שתמיד היו מיעוט זניח, עושה כעת השלטון הימני. תכל'ס,  זו הדרך ליצור הכרעה.