בֵּצֶפֶר שֶקֶר

השלום הזה עוד יהרוג אותנו: אפילו ספרי הלימוד החדשים של הרש"פ שראו אור ב-2017 ממשיכים לחנך לאלימות ולמשטמה ולחיסול המדינה היהודית.

מנחם רהט , כ"ג באלול תשע"ז

מנחם רהט
מנחם רהט
צילום: עצמי

1.

האם יש סיכוי לתקווה שהשנה הבעל"ט, תשע"ח, תהיה שנת שלום עם הפלשתינים, כפי שכולנו מייחלים לעצמנו ולהם? האם נזכה לאיזושהי תפנית חיובית ב'תאליך א-מדיני'?

נתחיל מהסוף: התשובה היא לא. מסתבר שפני הפלשתינים אינם לשלום. כך מעידה רשימת הערכים המוטמעים בתלמידי הרשות הפלשתינית. מסתבר שהמצב רק הולך ומחמיר: כל ספרי הלימוד שלהם, רוויים כמויות אדירות של הסתה ממאירה, שנאה יוקדת. אף מילה אחת לרפואה, אף רמז, לשלום, לדו קיום. רק הסתה אנושה, קטלנית, המציגה את היהודים כפולשים אימפריאליסטים, שאחת דתם לגירוש מפלשתין, ולאו דווקא בדרכי נועם. שום חתירה לשלום. אף שמץ של תקווה לדו קיום.  

ואל תספרו לנו שמדובר בספרי לימוד ישנים, שיוצאים אט-אט מהמחזור. אפילו הספרים העדכניים ביותר, שראו אור ב-2016/17 מטעם הרש"פ, לשימוש כל בתיה"ס ביהודה, שומרון ורצועת עזה, וכן בבתיה"ס במזרח ירושלים הפועלים לפי תכנית הלימודים של הרש"פ, מכילים כמויות אדירות של משטמה אנטישמית מרה.   

2.

שלא תהיה טעות: לא מדובר רק בבתיה"ס של הרש"פ. גם המוסדות שבניהול גורמים פרטיים: כנסיות שונות, אגודות צדקה אסלאמיות וכדומה, וגם המנוהלים ע"י סוכנות האו"ם אונר"א, מלעיטים את תלמידיהם בארס הסרטני הזה. אין צדיק בסדום. רק הסתה, העמקת השנאה, שיסוי לרצח יהודים, שידול שיטתי לשחיטת היהודים.

הנתונים המדאיגים הללו, שעומדים בסתירה לכל ההסכמים עם הפלשתינים ולדרישת המדינות המממנות את הרש"פ ואת אונר"א, נחשפים במחקר חדש שערכו ד"ר ארנון גרויס (בעל תואר שלישי במזרחנות מאוניברסיטת פרינסטון) וד"ר רוני שקד (בעל תואר שלישי מהאוניברסיטה העברית בנושא הפלשתיני), שניהם מומחים בתחום הנדון. מחמת קוצר היריעה נביא כאן את עיקריו: הדור הבא של הציבור הפלשתיני לא רק שאינו מתחנך לשלום, אלא עובר שטיפת מוח אינטנסיבית, להטמעת שלושה ערכי יסוד בתודעתו: דה-לגיטימציה של ישראל והיהודים; דמוניזציה של ישראל והיהודים; ואינדוקטרינציה שמטרתה הכשרת התודעה למאבק אלים להשמדת ישראל, תוך שלילת כל סוג של דיבורי שלום והשלמה עם המציאות.

3.

והמסקנה? – נכון. באמת אין עִם מי לדבר. ציבור שמחנך את בניו לרצח ה'אחר', אינו רוצה לדבר. הוא חולם לא רק על חברון וירושלים, אלא גם על חיפה ויפו. לא שלום ולא על דו קיום, ואפילו לא עיסקת 'שטחים תמורת שלום'. מבחינתם אין ולא יהיה שלום, כל עוד ישראל קיימת, ולו גם בין גדרה לחדרה, אפילו לא משני גדות הירקון.

גרויס ושקד מבססים את מימצאיהם העגומים על בדיקה שיטתית, עמוד אחר עמוד, של 201 ספרי לימוד במקצועות השונים, הנלמדים ברש"פ, בכיתות א'-י"ב. כל סוגי החומר נסרקו, כולל תרגילי לשון, שאלות ומטלות והערות שוליים, תצלומים ואיורים, מפות, טבלאות ותרשימים. 77 מהספרים, הודפסו רק בשנים 2016 ו-2017, במסגרת פרוייקט של משרד החינוך הפלשתיני, על פי דרישת ישראל ומדינות אירופה וארה"ב, לכתיבה מחדש של ספרי הלימוד. ללמדנו, שהכתיבה מחדש לא עקרה מספרי הלימוד את ההסתה להשמדה. ממש כך.   

    עורכי המחקר מאמינים כמובן, ששלום משמעותי חייב להתחיל בחינוך: "יש לתת לדור הצעיר בשני הצדדים הזדמנות להבין את הרקע הרחב יותר של הסיכסוך אשר בו מסובכות חברותיהם, ולהראות לו את התועלת ההדדית של פיתרונו בדרכי שלום. הדבר מחייב הכרה חד-משמעית ביריב, לצד תיאור מכבד של זהותו, אמונותיו והאינטרסים שלו". זה כבר לא יקרה, מן הסתם, בתע"ח.

    4.

זה מה שקורה בפועל: "הרש"פ בנתה למען תלמידיה נרטיב, המציג את הסיכסוך בצורה מעוותת מבחינה היסטורית, ואינו מותיר כל תקווה לסיומו בדו-קיום בשלום. דבר זה טומן בחובו השלכות כבדות משקל על עתידם ועתיד ילדיהם, וגם מצביע על מטרות הרש"פ לטווח ארוך, ועל מעורבותה של אונר"א במטרות אלה".

    ועוד: "הדה-לגיטימציה של היהודים מתבטאת באי הכרה בהם כעם בעל זכויות לאומיות בארץ. דביקותם בה מתוארת כשאיפות חמדניות. הציונות מוצגת כתנועה קולוניאליסטית בשירות האימפריאליזם המערבי, המהווה איום קיומי, בשל מטרתה ליישב את יהודי העולם בארץ תוך גירוש הפלשתינים".

בספרי הלימוד החדשים משנת 2017 אף הוחרפה הנימה. הגדרת הסיכסוך כבר אינה 'הסיכסוך הערבי-ישראלי' אלא 'הסיכסוך הערבי-ציוני', "כנראה במטרה להציג את הסיכסוך בעיני התלמידים כמאבק על עצם הקיום, דבר המרחיק עוד יותר את האפשרות לפתור אותו בדרכי שלום ודו-קיום". בספרי הלימוד החדשים, לא מוזכר עברם של היהודים בארץ כלל. טיעוניהם ההיסטוריים לגביה מוצגים כזיוף. יש רק , 'עובדות' שיקריות: הפלשתינים הם צאצאים ישירים של הכנענים הקדומים.

    5.

מסכמים כותבי המחקר במילותיהם הם – לא נגענו: "ספרי הלימוד של הרש"פ מכינים את התלמידים, רעיונית ונפשית, למאבק אלים לחיסול ישראל ו'העלמת תושביה היהודים', תחת הסיסמה 'שיחרור פלשתין מהכיבוש הציוני'. מול מצב זה ברור לכל אדם בר-דעת, כי אין לצפות לשום התקדמות לקראת פיתרון של שלום לסיכסוך, ללא שינוי טוטאלי של קו מחשבה זה של הרש"פ, המוחדר בשיטתיות לתלמידיה מזה למעלה מעשרים שנה".

    פסימיזם? לא בהכרח. ריאליזם מפוכח.