הרב שך וריבלין

אם באמת ובתמים רצונו של בג"ץ בתיקונה של מדינת ישראל ובחיזוק החוסן החברתי שלה עליו לגזור על עצמו שתיקה.

הרב יאיר קרטמן , כ"ג באלול תשע"ז

הרב יאיר קרטמן
הרב יאיר קרטמן
צילום: באדיבות ישיבת בית אורות

בכנס משפטנים, סיפר הנשיא ראובן ריבלין על פגישה שהייתה לו עם הרב שך. לדבריו הרב שך אמר לו: אתם מגדירים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אני מבין את הכוונה שזו מדינה דמוקרטית, אבל מה מאפיין את המדינה כיהודית ?

עם הקמתה של מדינת ישראל, עלה הצורך לקבלת פטור משירות צבאי, מתוך רצון לכונן עולם תורה שלם שחרב במלחמת העולם השנייה. הצורך לבסס קבוצת לומדים שכל עיסוקם בתורה והם משמשים כשבט לוי, האחראי לתוכן היהודי של האומה, עמד בבסיס הצורך בפטור. מאז ב"ה גדל עולם התורה ושבט לוי מכיל היום אלפים רבים של אנשים. במונחים של 'יהודית ודמוקרטית', המוטיבציה של עולם התורה, היא לחזק את  המונח 'יהודית' בהגדרתה של מדינת ישראל.

בג"ץ כיום, מחזק רק חלק אחד של הגדרת ישראל כ'יהודית ודמוקרטית'. בין מודלים לאומיים של משטר דמוקרטי (שלטון הרוב, הריבון הוא העם) לבין דמוקרטיה של זכויות אדם(הגנה מעריצות הרוב, הריבון הוא האדם היחידי) מבכר בג"ץ את המודל של זכויות אדם. בעקבות פרשנות זו מעדיף בג"ץ באופן שיטתי את היסוד הדמוקרטי על פני ההגדרה היהודית והלאומית. ובלשון משפטית "מגדיר את המונח 'יהודית' ברמת הפשטה גבוהה".

החברה הישראלית מנהלת דיאלוג נוקב ביחס לסוגיית הפטור העכשווי משרות צבאי, הדיאלוג הזה מלובן במוסדות הנבחרים-הכנסת והממשלה, ובשטח הציבורי והערכי, ומתורגם, כמו כל דיאלוג של חברה מתוקנת, להסדרים פוליטיים.

אם באמת ובתמים רצונו של בג"ץ בתיקונה של מדינת ישראל ובחיזוק החוסן החברתי שלה, וברצונו לראות חלקים מהחברה החרדית שותפים במאמץ המלחמתי, עליו לגזור על עצמו שתיקה ולפסול את עצמו מלדון בנושא זה.

מוסד העוסק בריקונו מתוכן של המונח 'יהודית', ודאי אינו המוסד המתאים לשכנע חברה, שחרדה לייסוד היהודי של מדינת ישראל.