שנה חדשה - שירה חדשה

הרב חגי לונדין , כ"ג באלול תשע"ז

הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין
צילום: עצמי

בסוף פרשת וילך מצווה אותנו משה רבנו: 'ועתה כתבו לכם את השירה הזו'. התורה נקראת שירה כי שיר משמעו לקחת הרבה פרטים ולחרוז אותם למשהו כולל. למנגינה שמעבר למילים.

השנה שלנו היא שירה אחת גדולה. כל יום וכל שניה אנו חווים חוויה חדשה, פרט נוסף - ובסוף השנה אנו סוקרים את הכל בסקירה אחת גדולה. שרים את השיר של השנה. כפי שנאמר בתפילת 'ונתנה תוקף' שבספר הזכרונות 'חותם יד כל אדם בו' - אנו משאירים במעשינו 'חתימה' מה עשינו בשנה שעברה.

בראש השנה אנו שומעים קול שופר. השופר משמיע שיר, מנגינה בלי מלים. תקיעת השופר מתחילה ב'פשוטה שלפניה', ממשיכה לשברים ולתרועה, ומסתיימת ב'פשוטה שלאחריה'.

יש צליל פשוט, טהור, שמגיע עוד לפני החיים שלנו. משם אנו יורדים לתוך השברים והתרועה - הריסוק והיללות של החיים, אבל בסופו של דבר מגיעים אל ה'פשוטה שלאחריה' - אנו מזהים את הקו הפשוט שחורז את חיינו. את השירה הגדולה של הכל.

הרב קוק מציין באורות הקודש שראשי התיבות של שי"ר זה  - שכל, יכולת, רצון. התורה לוקחת את כל פרטי החיים שלנו ומכניסה בהם שכל יכולת ורצון ומביאה אותנו לשנה חדשה. לשירה חדשה.



טוען....