אין מדינה כזו כורדיסטן, ומחר?
אין מדינה כזו כורדיסטן, ומחר?

אתמול התרחש משאל עם בעראק בשאלת העצמאות של החלק העראקי של כורדיסטן.

בקריקטורה של קאניוור זידאן (Kaniwar Zidan) הכורדי-סורי אנו רואים את ספינת העצמאות הכורדית עוזבת את האזור מוכה האסון שבו נמצאים דגלי המדינה האסלאמית (דאע"ש) וחזבאללה, אל המדינה הכורדית העראקית העצמאית, שבנויה לתלפיות.

כורדיסטן אינה מדינה.

twittervideo:2033277]

כורדיסטן ("ארץ הכורדים") היא חבל ארץ הררי במערב אסיה שמאוכלס ברובו בכורדים, המיעוט האתני הגדול בעולם שאין לו מדינה עצמאית. כיום חבל הארץ מצוי ברובו בתורכיה, אך מתפרש גם על איראן, עראק וסוריה. מדינות אלה התנגדו לאורך השנים, כל אחת בדרכה, לעצמאות כורדית.

כדי להבין את הסיפור הכורדי, עלינו לחזור אל מוצאי "המלחמה הגדולה", הלוא היא מלחמת העולם הראשונה. בהסכם סוור (באנגלית: Treaty of Sèvres) שנחתם בשנת 1920 וחילק את שטחי האמפריה העת'מאנית, הוכרז כי הכורדים יקבלו אוטונומיה שתוביל למדינה עצמאית – אך אז הגיע הגנרל מצטפא כמאל אתאתורכ (Mustafa Kemal Atatürk), מייסד הרפובליקה התורכית.

הגנרל שהקים את תורכיה על חורבות האמפריה העת'מאנית סירב לקבל את הסכם סוור. אתאתורכ הביא לחתימה על הסכם אזורי אחר בעיר לוזאן בשנת 1923, שקיבע את גבולות תורכיה המודרנית. בהסכם החדש הכורדים לא מוזכרים כלל. זאת בתואנה שהכורדים הם מוסלמים (כמו שאר אזרחי תורכיה) ולכן אינם מיעוט דתי אלא אתני ולא זכאים לעצמאות. אתאתורכ שהדגיש את הרעיון הלאומי-תורכי כינה אותם "התורכים ההרריים", זאת כדי להשאיר אותם כתורכים, בלי הייחוד האתני.

כמו בתורכיה, גם בעיראק היה לכורדים ניסיון מר, אך השינוי המשמעותי הגיע ב-1991, לאחר מלחמת המפרץ. בעקבות הטבח של סדאם חוסיין בכורדים לאחר המלחמה, הכריזה הקהילה הבינלאומית על החבל הכורדי של צפון עיראק כאזור אסור לטיסה, דבר שסייע להקמת האוטונומיה הכורדית. הכניסה האמריקנית הנוספת ב-2003 הרחיבה את האוטונומיה הכורדית וקבעו את העיר ארביל (Erbil) כבירת כורדיסטן העיראקית, שם ישנן נציגויות דיפלומטיות מכל רחבי העולם ומתנוסס הדגל הכורדי ומלמדים בשפה הכורדית.

התקווה הנושנה בת מאה השנים חיכתה להתממש ועכשיו, אחרי כמאה שנים, הגיעה ההזדמנות – עוד רעידת אדמה. האנרכיה בסדר גודל של מלחמה אזורית בסוריה-עראק, ויש שיגידו מלחמת עולם, הביאה את ההזדמנות שהם חיכו לה כל כך הרבה שנים. הכורדים הוכיחו את עצמם כאי של יציבות וככוח משמעותי בלחימה נגד המדינה האסלאמית ובעצם הגורם העיקרי שהחזיר את עיראק אל החיים אחרי שהיה נראה במציאות ובמגזין TIME ביוני 2014, כי עיראק הגיעה אל סופה המדיני.

אחרי שזכו באוטונומיה בצפון סוריה ובצפון עראק מגיע השלב המכריע: משאל עם לעצמאות של כורדיסטן העיראקית. כשהשאלה הגדולה אינה האם העם הכורדי יגיד כן – אלא על היום שאחרי, בדגש על תגובת ממשלת עיראק ותורכיה.

מי שמוביל את המהלך הוא מסעוד ברזאני (Masoud Barzani), מנהיג המפלגה הכורדית הדמוקרטית ונשיא כורדיסטן העיראקית, המוכרת גם בשם "דרום כורדיסטן" מ-14 במאי 2005, אז הכירה בה הממשלה העיראקית כאוטונומיה בתוך עיראק. כבר ב-2005 נערך משאל עם שהעלה כי 99 אחוזים מהמצביעים תמכו בעצמאות.

בית המשפט העליון העראקי אישר את בקשת חידר אל-עבאדי, (Haider al-Abadi) ראש הממשלה, להכריז על פרישה של חבל או מחוז מעראק היא צעד הנוגד את החוקה.

לעומת רוב כורדיסטן העיראקית שמקובלת על בגדאד כאוטונומיה דווקא העיר כירכוכ (Kirkuk), עיר עשירה בנפט (כ-13% מהנפט העיראקי), שמכונה בפי הכורדים "ירושלים של כורדיסטן" – נותרה המחלוקת.

לכורדיסטן אין מוצא לים וייצוא הנפט שלה מתבסס על תורכיה ועם שינויים קלים אולי איראן. שתי המדינות מתנגדות למשאל העם ולעצמאות כורדית. תורכיה, על אף יחסה הכואב לכורדים בארצהּ משתפת פעולה בעשור האחרון עם האוטונומיה הכורדית בעיראק בהיקף סחר סביב 8.5 מיליארד דולר. הנשיא התורכי, רֵגֵ'פּ טָאִיפּ אֶרְדוֹאָן (Recep Tayyip Erdoğan‏) ראה בברזאני הכורדי ככוח כנגד מול המחתרת הכורדית ה-PKK, המוגדרת כארגון טרור, כפי שציין לאחרונה ראש הממשלה הישראלי. סגירת גבולותיה של המדינה הצעירה יכולה להוות מכה אנושה, אך תורכיה צריכה להיזהר בהחלטותיה שיכולות להיות יריה ברגלהּ שלה.

בכל הנוגע לאיומים אל-עבאדי מוצא שותף באנקרה, שם אֶרְדוֹאָן בשיאו של תרגיל צבאי בן שבוע. אֶרְדוֹאָן אמר השבוע שהוא יסגור את הצינור דרכו מעבירים הכורדים בצפון עיראק נפט מחוץ למדינה.

מדינה נוספת שמתמודדת עם המשאל הכורדי היא איראן שסגרה את הקו האווירי לבקשת ממשלת עיראק. צבא איראן מתמרן השבוע בסמוך לחבל הארץ הכורדי. זו הזדמנות טובה להזכיר את ביקור הרמטכ"ל האיראני באנקרה לפני כחודש.

בקריקטורה נוספת של זידאן, הפעם רואים את הניסיון התורכי, איראני, עיראקי ודאע"שי למנוע את מהכורדים להצביע בעד העצמאות במשאל העם.

ברכת הדרך של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להקמת המדינה הכורדית והיחסים הטובים של הכורדים עם ישראל הם דווקא דלק למאבק נגד משאל העם. תמיכת ישראל היא בעצם הוכחה לכך שכורדיסטן היא נוכחות שלילית בשכונה. סגן נשיא עיראק וראש הממשלה לשעבר, נורי אל-מאלכי (Nouri al-Maliki), אמר "לא נאפשר את הקמתה של מדינת ישראל שנייה בצפון עיראק".

המזרח התיכון בעוד יום מכונן שישפיע על שתי מעצמות אזוריות (איראן ותורכיה), מדינה אחת מתאוששת (עיראק) ומדינה אחת חדשה (כורדיסטן העיראקית). תקוות הכורדים שהחלה ברעידת אדמה לפני מאה שנה ונעלמה תתחיל היום (שני) מחדש עם מציאות חדשה בחבל הארץ הכורדי וכנראה באזור כולו.

להרצאות וכניסה לרשימת התפוצה - מוזמנים ליצור קשר. נעם בנעט - חלון למזרח התיכון המתחדש.