לא להתבלבל – בג"צ חיזק את הכשרות הממלכתית

הרב משה כ"ץ , י"ט בתשרי תשע"ח

הרב משה כ"ץ
הרב משה כ"ץ
צילום: יח"צ

רצף הפסיקות האקטיביסטיות שהציג בג"צ לאחרונה, פילגו את העם לשני מחנות. הללו ביכו את מות הדמוקרטיה ושלטון העם, והללו שיבחו את תחיית הדמוקרטיה והתגברות הצדק והאור על חשכת השמרנות. בין שלל הנושאים שעברו תחת שבטה של הרשות השופטת היה גם בג"צ הכשרות, או בשמו הרשמי 'בג"צ שי גיני נגד הרבנות הראשית'. בעלי הכותרות באמצעי התקשורת מיהרו להעלות אותו על נס בין שאר פסיקות השבוע, ושוב – אלו המצדדים ואלו המוחים.

אולם, בניגוד לרושם שנוצר, פסק הדין שיצא תחת ידיו של בג"צ אינו חד ערכי ואקטיביסטי מובהק; נמצאו בו שינויים מסוימים לצד קבלה של עקרונות חשובים. על מנת להבין היטב את משמעות הפסיקה והמורכבות שבה, נחזור אל תחילתו ומהלכו של הדיון.

בחודש יוני של שנת 2016, הגישו שני בעלי מסעדות מירושלים עתירה לבג"צ, נגד הרבנות הראשית לישראל. שי גיני ויהונתן ודעי, כל אחד מסיבותיו שלו, הפסיקו את ההתקשרות עם ההשגחה של המועצה הדתית ובמקום זאת תלו תעודה אלטרנטיבית של ארגון 'השגחה פרטית'. בעקבות הקנס שהושת עליהם, עתרו לבג"צ בטענה כי חוק הכשרות אינו חוקתי, בהיותו פוגע בחופש העיסוק. לטענתם, החובה המוטלת עליהם, אם ברצונם להיות כשרים, להתקשר עם הרבנות הראשית דווקא, פוגעת בחופש העסקי שלהם לבחור עם איזה גוף ברצונם להתקשר. בנוסף, טענו, הפרשנות של החוק לפיה תעודת כשרות היא רק זו הניתנת על ידי הרבנות הראשית אינה מוכרחת. יצוין, כי מאחוריהם, הן מבחינה כספית והן מבחינה ציבורית, עמד המרכז הרפורמי לדת ומדינה.

ההרכב המצומצם שדן בעתירה, ושכלל את השופטים סולברג, שוהם ורובינשטיין, דחה את כל הטענות שהציגה. "נכון אתם אנשים כשרים, אבל לא לזאת היתה כוונתי", פתח השופט סולברג את פסק דינו בציטוט מדברי רבי נחמן מברסלב, שעוקץ את מעשי העותרים בסרקזם דק. בפסק דין זה נקבע שתעודת כשרות של הרבנות הראשית היא האמצעי היחיד להעיד על כשרותו של מקום. בנוסף, קיבלו השופטים את פרשנותה של הרבנות לחוק, לפיה הסמכות למתן תעודת כשרות נתונה אך ורק לה. אולם פסק דין זה, כמו שאנו יודעים, לא היה סוף פסוק. בעקבות ערעור שהגישו העותרים, ובסיועו של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, התכנס בג"צ בהרכב מורחב של שבעה שופטים, כשהנשיאה נאור יושבת בראש.

וכאן אנו מגיעים לחדשות. לנשיאה נאור היה חידוש. אם עד לפסק הדין בערעור היה ברור שהאפשרויות בתחום הכשרות מתמצות לשתיים, טרף וכשר, הרי שנאור פתחה 'שער שלישי', כלשונה. לפי נאור, ולה הודו רוב שופטי המותב, קיימת אפשרות בה המסעדה אמנם אינה כשרה ולא מחזיקה בשום מסמך המעיד על כך, אך עם זאת מתארת את תהליכי ההכנה וההכשרה של המוצרים באזני לקוחותיה. כך, ייתכן שמסעדה לא תהיה כשרה בהגדרתה החוקית, אך עם זאת לא תחשב כמוכרת טריפות.

נבחין, כי פסיקת בג"צ לא מתירה לגופים חיצוניים להקים מערך כשרות משלהם. אפילו האמירה המאוד חלקית, לפיה פעולות ההכנה נעשות באופן כזה או אחר, יכולה להיאמר רק על ידי בעל העסק עצמו באופן ישיר אל לקוחותיו. הימצאות גופים מתווכים, שנוטלים לעצמם כתר של אחריות על הכשרות, נשללה מכל וכל בפסיקתה של נאור.

אז נכון, יש כאן חידוש שהוא מסוכן ועליו קם קול זעקה, ובצדק. אך חשוב לשים לב להנחות היסוד שהתקבלו יחד עם חידוש זה. ראשית, בית המשפט דחה את העתירה, ובשאלה המהותית אישרר את החלטת המותב הקודם לפיה חוק הכשרות הינו חוקתי למהדרין. בניגוד לרושם האקטיביסטי שהתקבל, בג"צ דוקא החליט להותיר את החוק על כנו ולא לדחותו על סמך עקרונות יסוד. במובן הזה, יש לראות בפסק הדין דוקא הישג לכשרות הממלכתית במדינת ישראל, שהוכתרה מעל לכל ספק כחוקתית ועולה בקנה אחד עם העקרונות הדמוקרטיים. דבר זה מבסס את המשך ריכוז מתן ההכשרים ביד גוף מוסמך ומהימן כרבנות הראשית לישראל.

בנוסף, קבע בג"צ בפסיקתו כי חל איסור מוחלט להציג מצג מכל סוג שהוא, לפיו מקום שלא קיבל תעודת הכשר מהרבנות הראשית הוא כשר. בפסק הדין הדגישה נאור כי גם כל הטיה של המושג 'כשר', ואפילו מצג שווא שעלול לגרום לקורא להבין כי המקום כשר. באופן כללי גם תעודה אלטרנטיבית אינה קבילה, אלא רק מצג אמת של הפעולות הנעשות בבית העסק לטובת הכשרות. גם כאן, יותר משפתחה פסיקת בג"צ פתח, היא נעלה את השער בפני רמאים ומציגי מצג שווא.

בתקשורת, כמו בתקשורת, היו שניסו לנכס את הפסיקה לזכות פעילות החתרנית כנגד הרבנות הראשית. אך האמת, כפי שהצגנו כעת, היא שפסק הדין הסופי בערעור שהוגש לבג"צ מהווה בסך הכולל כישלון לתנועה הרפורמית, ומבצר היטב את מעמדה של הרבנות הראשית כמעניקת הכשרות הבלעדית במדינת ישראל. גם בפסק הדין הראשון וגם בערעור, נקבע מפורשות כי חוק הכשרות הינו חוקתי לחלוטין, והפרשנות הנכונה והיחידה בו היא זו המעניקה לרבנות הראשית את האוטוריטה והבלעדיות במתן תעודות הכשר לעסקים המשווקים מזון.

כעת יש להתקדם צעד נוסף ולאמץ את התוכנית של ארגון חותם וכושרות למתווה פעילות משופר של מערך הכשרות הממלכתית.