דעה: משטרת ישראל מפחדת מילדה בת 17

פורסם ב: 11/07/05, 12:27
ביום חמישי ה30/6/05, בשעה 12:00 בצהרים, נערך דיון בבית משפט השלום בערעורם של ראשי "הבית הלאומי.


ביום חמישי ה30/6/05, בשעה 12:00 בצהרים, נערך דיון בבית משפט השלום בערעורם של ראשי "הבית הלאומי". הדיון, על אף חשיבותו הציבורית ולמרות הכמות הלא מבוטלת של תומכים שהגיעו מרחוק ומקרוב, נערך באולם ה', אולם קטן וצר מלהכיל.

בין החברים, בני המשפחה ואנשי התקשורת, נראו זוג יוצא דופן. הזוג היה חילוני, מנוכר ונטול כל שמץ התעניינות במשפט או ב"נאשמים", מבטו של הזוג נדד ללא הרף על פני הנוכחים באולם הקטן ונראה היה שהם תרים אחר ציד ראוי לשמו...

כאשר הסתיים הדיון, יצאתי לתומי משערי המשפט, בעוד אני מתקרבת לעבר הגשר, הקיפו אותי שני גברתנים בלבוש אזרחי, אחד מהם הראה לי תעודת שוטר וביקש ממני להתלוות אליו לחקירה בחשד ל"המרדה"...

בעודי ממתינה לחקירה במפלג תשאול, "שמחתי" לפגוש את "ידידינו", הזוג מהמשפט והפעם על מדים....

כאשר נכנסתי לחדר שבו נחקרים יום יום, עשרות אזרחים חפים מפשע, שכל חטאם הוא, שהם מוחים ומתנגדים לגירוש יהודים, הופתעתי לראות על הלוח ציטוט משיר של חיים נחמן ביאליק: "אם יש צדק יופיע נא מיד....". החוקר עודד הצביע על הציטוט בגאווה והכריז באוזניי, בלא מעט התרברבות: "ברוכה הבאה לממלכת הצדק"...

משום מה החוקר העדיף שלא לפתוח ישירות בחקירה תחת אזהרה, אלא לדבר איתי יפה, להתחנף, ולסחוט ממני מידע... כמובן ששמרתי על זכות השתיקה, והבהרתי לו שלא אתן לו את מה שהוא מבקש, אומנם הוא היה חכם וניסה לסחוט ממני מידע עבור "זיכרון דברים", אך אני לא טיפשה...

כשהחוקר הבין שנדחף לפינה, פתח בהליך "חקירה תחת אזהרה", לאחר הבירוקרטיה הכרוכה בעניין, החוקר נעמד הצדיע לי וקרא לי: "המפקדת"... וכשהתיישב הסביר: "אם משה פייגלין קרא לך המפקדת כנראה שהוא צודק".

באווירה הומוריסטית זו, נפתחה חקירה אשר לכל אורכה היה ניסיון ברור לקשר את ה"בית הלאומי" ל"מנהיגות יהודית", השתמשתי בזכותי החוקית ושמרתי על זכות השתיקה. לאחר כשעה וחצי שבה החוקר לא הפסיק לתקתק: "שומרת על זכות השתיקה ...", נשאלתי האם אני לומדת בתיכון והיכן? אז, כבר לא התאפקתי ועניתי לו: "כן אני תיכוניסטית, ומשטרת ישראל מפחדת מילדה בת 17"...

החקירה המשיכה להתנהל לאיטה (על אף ששלוש שעות ה"עיכוב" חלפו להן מזמן...) לאחר שהחוקר כמעט והתייאש ממני, הרים עיניו וראה שאני עונדת סיכת בצורת גור אריה, הוא ביקש ממני להוריד את הסיכה, ואני כאזרחית שומרת חוק נעניתי לבקשת החוקר... החוקר פתח מעטפה הניח בתוכה את הסיכה ורשם עליה: "מוצג לחקירה".

ילמדני כבוד החוקר, מה אפשר לחקור בסיכה עשויה זהב בצורת גור אריה?!

אולי כך נראית "ממלכת הצדק"...