השירות המטאורולוגי בין השאר מפרסם באתר האינטרנט שלו את מפת הגשם המצטבר בכמות מוחלטת, וכן באחוזי הכמות היחסית לממוצע הרב-שנתי בתקופה המקבילה.
במפת המשקעים של השבוע שעבר מסתמנת תופעה מעניינת. בכל אזורי הארץ, פרט לשני יוצאים מן הכלל, כמות הגשם היא פחותה בשיעורים שונים יחסית לממוצע הרב-שנתי בתקופה המקבילה. פרט לשני האזורים יוצאי הדופן, רק במקום מסוים בגליל העליון המערבי מגיעה כמות הגשם לממוצע הרב-שנתי עם חריגה קלה כלפי מעלה (104%). זאת היא תופעה אופיינית, שכן המקום ידוע ביציבותו המשקעית. 
במפת המשקעים של השבוע שעבר מסתמנת תופעה מעניינת. בכל אזורי הארץ, פרט לשני יוצאים מן הכלל, כמות הגשם היא פחותה בשיעורים שונים יחסית לממוצע הרב-שנתי בתקופה המקבילה
שני האזורים יוצאי הדופן, הבולטים השנה בכמות גשם גבוהה יחסית לממוצע המשקעים הרב-שנתי בתקופה המקבילה ויחסית לאזורים המקיפים אותם הם: גוש קטיף (148%) וצפון השומרון (114%).
המטאורולוגים יוכלו אולי לדלות הסברים מלומדים אודות התופעה המוזרה שבה דווקא שני חבלי ארץ אלה הפכו להיות השנה מיוחסים ומועדפים בכמות המשקעים, בעוד שלא הרחק מהם חבלי ארץ סמוכים הפכו להיות שחונים יחסית לשיעור הגשמים הממוצע המרווה את אדמתם.
אלא שהבהרות מדעיות כאלה תקשנה מן הסתם לספק מענה סביר לפער המשקעים העצום בין שני האזורים אלה לחבלים הסמוכים אליהם. מספר קילומטרים מזרחה לגוש קטיף כמות הגשם היחסית צונחת עד כדי 43% מהממוצע הרב-שנתי, וצפונה לגוש קטיף יורדת הכמות ל- 79%. דרומית לצפון השומרון צונחת כמות הגשם היחסית עד כדי 31% מהממוצע הרב-שנתי, מזרחית לצפון השומרון יורדת הכמות ל- 54%, מערבית לו פוחתת הכמות היחסית עד כדי 78% וצפונית לו עד כדי 72%.
המחדל הקיומי הבסיסי שהשתרש בהוויה הישראלית נובע מתפישת המציאות הארץ-ישראלית במונחים שגרתיים של מדעי הטבע הממוסדים. אלא שבכל פעם מחדש ממחישה הארץ בדרכה החמקמקה עד כמה היא איננה פיסת קרקע דוממת הכבולה לשגרת חוקי הפיזיקה.
אחד הגילויים המובהקים ביותר של המטפיזיקה הארץ-ישראלית בא לידי ביטוי בתופעות המטאורולוגיות.