חלף לו יום, חלפו יומיים, כמעט שבועיים, אין קול ואין עונה. אתה משפשף עיניים, ופשוט לא מאמין. זהו? כך חלפה לה תהילת נשים, עשור של מהפכה, טייסות, תותחניות (המילון האוטומטי במחשב מסרב לקבל את המילה הזו...), קרקליות, קרביות..?

מאז פרסום הכתבה של אמיר רפפורט (23.11.06) בדבר הקמתה של ועדה לבחינה מחדש של שילוב נשים ביחידות צה"ל השונות, דממה מעיקה. לפיכך אני ממליץ לארגוני הפמיניסטיות להמשיך את השקט, לנצור את נשקן האוטומטי (שוויון, שוויון, שוויון), להשיב חרב לנדנה, ולו רק לכמה דקות.

צה"ל אינו מעבדה לניסויים חברתיים, נקודה. צה"ל, כפי שכל צבא אחר אמור להיות, הינו מכונת מלחמה אשר בכל זמן חייבת להיות משומנת היטב, כדי להכריע את הקרב במינימום אבידות מצידה, ומקסימום בצד האויב
צה"ל אינו מעבדה לניסויים חברתיים, נקודה. צה"ל, כפי שכל צבא אחר אמור להיות, הינו מכונת מלחמה אשר בכל זמן חייבת להיות משומנת היטב, כדי להכריע את הקרב במינימום אבידות מצידה, ומקסימום בצד האויב. כל, אבל ממש כל, הכלים כשרים לכך. לפיכך, את שילובן של החיילות בצה"ל יש לבחון גם לפי התנהלותה של המכונה הצה"לית החורקת בעשור האחרון בכלל, ובמלחמה האחרונה בפרט. אם הורדת סרגל המאמצים לחיילות נעשה כדי להכיל חיילות למכביר בקרב לוחמי צה"ל, לרצות ארגוני נשים ופוליטיקאים, זהו פשע. ואם זה בא על חשבון מוכנות הגברים הלוחמים, זהו פשע לעילא ולעילא.

כל מחקר אשר מראה פער ברור בין 20-40% ביכולת הסיבולת, בנשיאת משאות, צריכת חמצן ועוד פרמטרים הנחוצים ללחימה מתמשכת, נעלם או הועלם מהציבור. מעולם לא היה דיון ציבורי בנושא כל כך מורכב העוסק בדיני נפשות, בעיקר עקב הפחד מפני לוחמות הטרור הפמיניסטי.

אני יודע שאת ארגוני הנשים זה מעניין כשלג דאשתקד. ברם, דעתם של מומחים לרפואה ופיזיולוגים התנפצה אל סלע המחלוקת המלאכותי, אותו יצרו לוחמות הטרור הפמיניסטי. שתי דוגמאות להמחשה: 'לוחמות חי"ר' צועדות 13 ק"מ מסע-סיכום, בעוד שאצל הבנים אורך הצעדה 60 ק"מ. כדי לעבור קיר טיפוס שגובהו כגובה ממוצע של גבר, הונח עבור הבנות ספסל עזר שנועד לחפות על ההפרש בין גובהה הממוצע של בת לגובה הקיר. לחייל אין ספסלים, ובטח לא בקרב. האם הפער הזה ידוע לחייל האויב החמוש מכף רגל ועד ראש, בשעה שה"קרבית" חמושה בשתי מחסניות בלבד? מי ייתן את הדין על-כך, אם יוכח בעליל שרמת המוכנות והאימון של חיילי צה"ל נפגעה עקב שילוב בנות ביחידות קרביות?

תעתועי הזמן החזירו אותי שתיים-עשרה שנים לאחור. שאלתי את אליס מילר מדוע קורס טייס? מימוש עצמי, היתה התשובה. אחרי ששכבה על הגדר, תשע מחברותיה סיימו את הקורס. מספרן נמוך לכל הדעות ביחס לגברים, אך מה לא עושים על מנת לרצות את רצונן של בנות כאלו?! מי יודע, אפילו את רצונן הטבעי להרות וללדת, עוד יעלו כקרבן למולך המימוש והשוויון.

עד אז, כדאי להביא את דברי אל"מ יהודה וגמן מלפני שנתיים: יחידה מעורבת חלשה יותר מיחידה של חיילים בלבד, וארגון צבאי שמחליש את עצמו במודע, הוא לא מקצועי.

נ.ב: יוזמת הוועדה היא היועצת החדשה לרמטכ"ל בנושא נשים: תא"ל יהודית גריסר.