כל מהדורות החדשות של גלי צה"ל ביום ג' שעבר, 40 שנה למלחמת ששת הימים, לא שכחו להכריז ללא הרף על ההפגנה הפרובוקטיבית המתוכננת של "שלום עכשיו" בחברון. אך למרות ההתגייסות המאסיבית הגיעו לבסוף כ-200 איש בלבד. בעבר, היו לתנועת השמאל הקיצונית הזו הצלחות מרשימות בהרבה, והפגנות ההמונים שהיא ארגנה היו לשם דבר. אך תהילתה כתנועת המונים חלפה יחד עם כישלון דרכה.
תהליך אוסלו שהבטיח שלום התברר כמפולת מביכה וקטלנית שהטביעה בדם את תמונת עולמם של נביאי השמאל, ושמה קץ ליותר מ-30 שנות אשליה
תהליך אוסלו שהבטיח שלום התברר כמפולת מביכה וקטלנית שהטביעה בדם את תמונת עולמם של נביאי השמאל, ושמה קץ ליותר מ-30 שנות אשליה. השמאל האידיאליסטי חלף מן העולם ואת מקומו תפס הילך רוח פוסט מודרני אובדני. ובעוד האוויר יוצא במהירות מבלון ה"שלום" המתכווץ, הלכה והתנפחה הנפיחה של ה"עכשיו" התלושה מכל קשר למציאות.
הואיל וקשה להלהיב ציבור באידיאולוגיה שנכשלה ומתה, התדרדרה התנועה הזו למצב מגוחך של הבאת כמה עשרות חסידים בלבד, וזאת למרות התקשורת שעובדת אצלם במימוננו.
מקור הקיום היחידי של התנועה הזו הוא נהר של כסף הזורם מכל העולם.
בתחקיר של העיתונאי דוד בדין שלא יתפרסם לעולם בכלי התקשורת השפוטים, התברר לפחות חלק מהתמונה: בשנת 2003 הזרים משרד החוץ הבריטי כ-840,000 ₪, משרד החוץ הנורבגי כ-800,000 ₪ ושגרירות פינלנד כ-270,000. בשנת 2005 הועברו סכומים דומים. ב- 2006 ציפו בתנועה לסכומים המתקרבים ל-5 מליון שקל. מעניין מדוע אין אף פעם חרם האירופי על ישראל כשמדובר בארגוני שמאל? אך לא רק כסף אירופי זורם. עמותת "אמריקאים למען שלום עכשיו" מזרימה מיליוני דולרים תחת התירוץ של "פעילות חינוכית". זו אותה עמותה שהפעילה לחצים על הממשל לקצץ בסיוע לישראל בגובה ההשקעות ביש"ע.
מה הם עושים עם הכסף? "שלום עכשיו", המעסיקה אנשים בודדים, מקיימת מעקב הדוק ושירותי הלשנה על כל מבנה המוקם בהתיישבות ביהודה ושומרון לכל המעוניין. הם עותרים לבג"ץ נגד הבנייה בישובים ובמאחזים, וזוכים שם לשיתוף פעולה דומה לזה של התקשורת.
ב-2003 שיתפו פעולה עם אש"פ ('הארגון לשחרור פלסטין', כל פלסטין) בשדולה בוושינגטון למען הקטסטרופה המכונה "מפת דרכים". לא מזמן פנו אנשי התנועה לנשיא בוש בדרישה שיבטל חוקים המונעים מכסף אמריקאי להגיע לממשלת החמאס. מי יודע, אולי בכך הם רצו להקל על התקציב האיראני?
אך "שלום עכשיו" מהווה חלק זעיר של התמונה.
האיחוד האירופי מימן במיליונים רבים את "הקרן לשיתוף פעולה כלכלי", עמותה שבין מייסדיה היו יוסי ביילין ואברהם בורג שכעת חשף את פרצופו, ואנשי אוסלו, החל משנת 1991, ושנים לאחר מכן. הפעילים המרכזיים חגגו עם משכורות שהתקרבו ל-400,000 ₪ לשנה. ביילין הודה שללא עזרת הנורבגים, הוא לא היה יכול לקיים את שיחות אוסלו שהתנהלו מאחורי הגב של רוב ממשלת ישראל ומערכת הביטחון. לצורך "יוזמת ז'נבה" קיבל ביילין מימון משוויץ.
ה"קרן החדשה לישראל" היא התמנון העיקרי של מימון עמותות שהמכנה המשותף של רובן הוא כרסום הזהות היהודית וסיוע למגזר הערבי. לפי מחקרים מתברר שהיא תומכת ביותר מ-300 ארגונים בעזרת תקציב שנתי של מעל ל-25 מליון דולר. מקורו של הכסף הוא מהאיחוד האירופי, תורמים אמריקאיים, וגם מה"קרן פורד" האמריקאית הממומנת מצידה גם על ידי ה-C.I.A .
הקרן תומכת בכל ארגוני השמאל: סרבני הגיוס, "בצלם", "האגודה לזכויות האזרח", "עדאללה", "מוסאווה", "חלונות" למען זכות השיבה, "בת שלום" הקשורה ב"גוש שלום", "מרכז פרס לשלום", "משפחה חדשה" המעודדת כל התקשרות בין בני זוג מכל סוג פרט למשפחה היהודית המסורתית, בנוסף לשורת ארגונים תמימים של איכות סביבה המערימים קשיים על התיישבות יהודית, וארגוני זכויות אדם פרו ערביים. הקרן שולחת לארה"ב עורכי דין הלומדים בשנה אחת לתואר שני בחינם, מקבלים 2,000 דולר לחודש ומתחייבים לעבוד אצלה. כך נוצר פס יצור של משפטנים שמאלנים מלאי הכרת תודה על הצ'ופר שכולל במקרים רבים גם פרנסה בטוחה לאורך זמן בארגונים הנתמכים וחלקם משתלב במערכות המדינה.
הקרן הייתה שותפה במימון הדו"ח העוין של הבנק העולמי שהאשים את ישראל בדיכוי כלכלי של ערביי יש"ע בלי להתייחס לאילוציה הביטחוניים, וכן עומדת מאחורי עתירות לבג"ץ המכרסמות באחיזה היהודית בקרקע (בג"ץ חריש) והעתירה שנכשלה בנס לשינוי חוק האזרחות שעלול היה להציף את המדינה במאות אלפי אזרחים ערבים מכל העולם כתוצאה מנישואין.
במדינות מתוקנות מחייב החוק את מקבלי המימון להירשם מראש תחת הגדרה של "סוכן זר", גוף המייצג בגלוי אינטרסים של מדינות אחרות
ה"שלום" משתלם והוא מפרנס גדול של ישראלים רבים. לא פלא שהם לא ממהרים להתייאש ממנו.
עיתונאים לא מעטים מהשמאל מקבלים פרסים, הזמנות להשתלמויות, הזמנות לכתיבת ספרים ועוד כיבודים. האם זוהי הסיבה להיעדר נתונים בתקשורת הישראלית על המימון הזה, על מימדיו ועל ניגוד האינטרסים החמור הכרוך באופי הפעילות הזו?
במדינות מתוקנות מחייב החוק את מקבלי המימון להירשם מראש תחת הגדרה של "סוכן זר", גוף המייצג בגלוי אינטרסים של מדינות אחרות. כמובן שלא יעלה שם על הדעת לאפשר לגופים הללו לבחוש באינטרסים לאומיים, ופעילותם מתאפשרת רק עבור מטרות לגיטימיות. רק במדינת ישראל המסואבת תיתכן הפקרות שכזו.
ומי ששואל: כיצד הגענו למצבנו הנוכחי העגום? יכול לראות בזה לפחות חלק מן התשובה.