במלאות שנה בדיוק ל"מלחמת לבנון השנייה", מתפרסמת תוכניתה "המהפכנית" של התעשייה הצבאית אשר במרכזה ביטול חיל התותחנים והחלפתו בחיל טילים. בראש התוכנית המוצעת יעמוד אלוף במיל' אייל בן-ראובן, איש שריון, אשר סיפר לכתב מעריב את הדברים הבאים: הקונספט החדש של הארטילריה ארוכת הטווח מייתר את הצורך בתותחים, וכן את הצורך בכוחות ארטילריה ניידים. הסיבה לכך היא שהטווח הארוך של הרקטות מאפשר ליחידות המפעילות אותן להתמקד במקום אחד, לדוגמא באזור צפת, ולשגר משם רקטות לכל נקודה בחזית הצפונית.

ראשית, וזה נכון למטוסים, לטנקים וגם לתותחים, עדיין לא קמה המדינה אשר ביטלה את חיל התותחנים שלה. שום מדינה ממדינות ערב הסמוכות והמרוחקות לא צמצמו את חילות היבשה, אלא להיפך
יממה קודם לכן, שודרה תוכנית רדיו ברשת ב' על חיל השריון. האלוף בן ראובן השתתף בדיון. כמעט פה אחד הוסכם שחוסר תיאום בין הכוחות גרם לחוסר תנועה של כוחות השריון והתותחנים. נצילות הכלים הללו הייתה נמוכה מאוד, ולפיכך גם רבו הנפגעים. עוד הוסכם שחיל השריון, למרות מתנגדיו בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, למרות הקולות הרבים שנשמעו לגבי הצורך בקיצוץ חיל השריון והתותחנים שנים ספורות לפני המלחמה האחרונה, הוא כוח הדומיננטי בשדה מערכה בכל תקופה.

מפליא שהאלוף בן ראובן מנסה לעשות לחיל התותחנים את מה שבחוסר הבנתם ניסו לעשות לחיל השריון.

הרעיון לבטל את חיל התותחנים הוא כה מסוכן, עד כי קשה לבחור באיזה צד לתקוף את האווילות הזו. ראשית, וזה נכון למטוסים, לטנקים וגם לתותחים, עדיין לא קמה מדינה אשר ביטלה את חיל התותחנים שלה. שום מדינה ממדינות ערב הסמוכות והמרוחקות לא צמצמו את חילות היבשה, אלא להיפך, לצד טילים ורקטות - הטנקים והנגמ"שים, התותחים והמטוסים נרכשים ביד רחבה. שנית, המחשבה שממקום אחד יטווחו מטרות בכל חזית צפון, לא לוקחת בחשבון טיווח ואיכון בזמן אמת וברמה טקטית, כלומר מישהו יצטרך לבצע את תפקידם של קציני התצפית הנוכחיים.

מישהו ברמת הגדודית אמור לענות להזמנת אש בטווחים קצרים. האם מפקד חיל הטילים ינהל אש ברמת פלוגה? שלישית, והחמורה מכל, ידוע שבעיצומה של המלחמה האחרונה נגמרו להן הפצצות החכמות, ככה לפתע. חיל האוויר השליך פצצות רגילות וגם חכמות מגבהים בלתי הגיוניים מבחינה מבצעית (מגובה של 18 אלף רגל, גבוה פי שלושה מהאמור בתורת הלחימה של החיל), כלומר ברגע שנגמרת החוכמה ולא מתאמנים בחלופות, התוצאות גרועות עד מאוד (גם הטילים החכמים ייגמרו מהר מאוד). כך יקרה כאשר לא תהיה תנועת כוח אש משולב טנקים ותותחים, כפי שכל צבא "פרימיטיבי" נוהג, ובמיוחד שחיל האוויר לא ירד לגבהים הנמוכים לסיוע לכוחות הקרקע.

טילים יקרים פי כמה וכמה מפגז תותח, זה ידוע. אולם מה יעשו הטילים הללו המצוידים בראשי קרב שונים, אם צה"ל כובל ידו מלהשתמש בהם לפי מטרת ייעודם, כלומר ירי אל שטחים בהם פזורים למשל מחבלים וגם אזרחים? הרי פגזים ימלאו את המשימה הזו גם כן בעלות נמוכה בהרבה? ועוד, אחד הכישלונות של צה"ל במלחמה האחרונה הוא חוסר התנועה של הכלים.

כל הטנקים שנפגעו במלחמה היו בזמן הפגיעה במצב סטטי. החשש היה כמובן שיפגעו כלים, אבל התוצאה הייתה הפוכה. ממילא כלי מלחמה נפגעים, מה מנע מצה"ל להזרים אוגדה מצפון לאיגוף מאחור של האזור שמדרום לליטאני? הטראומה והאקסיומה שפעולה יבשתית תביא לנפגעים רבים. לו הוזרמה בקצב מהיר אוגדה מצפון ואוגדה ממזרח, אז היו סוגרים על החיזבאללה את הים. כוחות השריון והתותחנים היו מכתרים ומשמידים ולא מתעכבים על כל בית, אלא משטחים אותו בכינון ישיר של תותח כמובן.

כל הנאמר לעיל אינו שולל את קיומן של רקטות וטילים מדויקים למטרות קרקע, אלא ההיפך, הם חייבים להצטרף לכוח האש שמחויב להיות בתנועה: אלה הטנקים, אלה הנגמ"שים ואלה התותחים. אולם ההרגשה היא ששוב שבים אל קונספציית הכפתורים והפלאסמות. שבים ומסתמכים על פלאי האלקטרוניקה והמחשבים, שעה שעדיין לא פתרו בעיות יסוד: האויב משתמש בכלים אשר פותחו לפני עשרות שנים והוא נמצא מתחת לפני האדמה בתוך מנהרות ובסיסים תוך הסוואה מרבית, ממש כמו בימי מלחמת ויטנאם.

לפני שמוחקים את "מלכת הקרב" (כך מכונה חיל התותחנים) לכבודו של הטיל, מוטב ליוזמי ההצעה ללמוד ממלחמות קודמות גם בעולם
ומנגד, צה"ל מחפש פיתרונות מתוחכמים (מחוכמים?) אשר יעילותם לא בהכרח מוכחת. בצה"ל ובקרב מערכת הביטחון טרם הבינו את העובדה שמפקדיו הבכירים צמחו באווירת אוסלו, אווירה בה לנצח את האויב יצא מהתודעה. ההכרעה התחלפה בעמימות, קרב אש משולב בתנועה מהירה נמחק מהלכסיקון, וכך עשרות טנקים עומדים במטווח ונפגעים.

גם טנק החסין ביותר ייפגע. כאן המקום לציין שטנק המרכבה הציל חייהם של חיילים רבים. כרגיל, היו שהספידו את הטנק לפני שנה ללא שום נימוק. הממצאים מראים שממוצע ההרוגים בטנקים היה רבע ממה שהיה ב"מלחמת יום הכיפורים". בשלושים אחוזים מהם חדרו הטילים והשמידו את הטנק, לעומת 75 אחוזים ב"מלחמת יום הכיפורים".

לפני שמוחקים את "מלכת הקרב" (כך מכונה חיל התותחנים) לכבודו של הטיל, מוטב ליוזמי ההצעה ללמוד ממלחמות קודמות גם בעולם. ללמוד כיצד כוח הכרעה עם אמונת הלוחם הם המפתח לניצחון, ולא כפתורי טילים ממוצב ליד צפת.