מי שתולה את מצבם המחפיר של מגורשי גוש קטיף והשומרון בבירוקרטיה הישראלית הרגילה, כדאי שייזכר ביסודיות ובמוטיבציה של ההכנות והביצוע של הגירוש.
מי שתולה את מצבם המחפיר של מגורשי גוש קטיף והשומרון בבירוקרטיה הישראלית הרגילה, כדאי שייזכר ביסודיות ובמוטיבציה של ההכנות והביצוע של הגירוש
יונתן בשיא אמר בראיון כי בתור מג"ד ומח"ט לשעבר, הוא מעיד שצה"ל לא התכונן מעודו למלחמה כפי שהתכונן ל"התנתקות". ואכן, ראינו את הסדר והארגון, השלטים על האוטובוסים והמדים השחורים שנקנו במיוחד ל"משימה הלאומית". זוהי הייתה מלאכת המחשבת של הפסיכולוגים בשטיפת המוח של החיילים והקצינים, כולל הצמדת דגלי וסמלי המדינה למדים בכל מקום פנוי, וזה במטרה לצבוע את הפעולה המתועבת בצבעים פטריוטיים. אודי אדם, אלוף פיקוד הצפון הכושל במלחמת לבנון, קיבל את תפקידו כפרס על תפקודו בארגון הלוגיסטי של הגירוש שאותו ביצע דווקא עד תום, עד כדי כך שהקפיד לטעום את הסנדוויצ'ים שנשלחו לכוחות הגירוש.
כל צוות גירוש קיבל תיק מודיעין מפורט על המשפחה שאותה עמד לעקור, כמה ילדים הוא יפגוש, והאם מדובר במשפחה שכולה? הכל עד לפרטים הקטנים. התיקים הללו קיימים עד היום, אך המדינה שולחת בזדון את המגורשים להתרוצץ ולהביא קבלות של חשמל ומים, ותעודות בית ספר מלפני 20 שנה להוכחת מגוריהם בגוש קטיף. פתאום הפקידים והקצינים לא יודעים כלום. התיקים הועלמו, והיעילות הפרוסית של "ההתנתקות" נמוגה ברגע שהמגורשים נזרקו לאוטובוסים, כאילו הועברו לטיפולה של מדינה אחרת. אך אין זו מדינה אחרת, אלא המפגש עם העובדה שמדובר בהתנכלות מכוונת. כל בר דעת ידע מראש שלמדינת ישראל לא תצמח כל טובה מהמהלך הזה, ומצבה רק יורע מכל בחינה אפשרית. יאיר לפיד אמר בגלוי שנה אחרי, במאמר בעל אלמנטים אנטישמיים שכותרתו "דברים שאי אפשר היה לומר", שמטרת כל המהלך הייתה ללמד לקח את המתנחלים.
מי שמתרשם מזעקות השבר של קצינים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת מתוצאות ה"התנתקות", לאחר שלא תיארו לעצמם עד כמה תכאב לכולם ההרפתקה הזו ובאיזו מהירות יגיע זמן התשלום, עתיד להיות מופתע מחדש כשתצוץ בהזדמנות הראשונה תוכנית גירוש נוספת. הם לא החליפו שום דיסקט.
הדחף המטורף, בעל הסממנים האנטישמיים, לרדוף בכל מחיר את המתנחלים והדתיים לא נעלם. לא פסקה גם זרימתו של נהר הכסף מאירופה לרוב רובם של ארגוני השמאל שפעיליהם משלבים תענוג עם פרנסה. הצהרותיהם של אולמרט, לבני, ומנהיגי "העבודה" ממשיכות להיות חד משמעיות לגבי העתיד.
המובן החדש שקיבלה המילה "אתרוג" משמעותו היא שכמעט אין קשר בין הביצועים של ראש הממשלה, פקידים וקצינים לבין שרידותם, כל עוד הם עושים את דברם של קובעי סדר היום בתקשורת. על כל כישלון ושחיתות תכסה תוכנית נסיגה.
בעוד שלמגורשי גוש קטיף המדינה משלמת טיפין - טיפין את הפיצויים העלובים, לגירוש, חלילה, מיו"ש לא יהיה מספיק כסף, אפילו אם יהיה רצון לשלם. אם נאפשר זאת, אנחנו ניזרק לרחובות ללא בית וללא אגורה, ובלי שאיכפת יהיה למישהו. המדינה שלא רצתה לתת פיתרון ל-9,000 מגורשים, לא תצליח לטפל ב- 150,000 מגורשים. המגורשים הקודמים "נהנים" מכך שפתרון מהיר לבעייתם ירדים את המגורשים העתידיים. להם, כבר לא יעמוד השיקול הזה.
האיום הקיומי שיצרו תוצאות "ההתנתקות" מקשה על "המנהיגים" להתרכז במשימה המועדפת עליהם, וכעת תלוי גורלנו במידה רבה בנו ובמעשינוהתשובה הטובה ביותר למזימות הללו היא מאבק לביטול תוצאות הגזירה הקודמת.
השיבה לחומש קולעת למספר מטרות: מאבק בחוק הגזעני האוסר רק על יהודים לשהות בחלק של ארצם, מאבק לבנייתה מחדש של חומש, הפתיחה מחדש של המערכה הקודמת כמניעה והרתעה מפני סיבוב חדש, ומימוש העוצמה הגדולה הקיימת במחנה שלנו שעד היום גילה כושר עמידה מופלא נגד האויב הערבי, וכעת חייב ללמוד להתגונן נגד מזימות מבית.
החדשות הטובות הן שבניגוד לימי שרון, השלטון כיום הוא נבוך, חלש ועלוב. האיום הקיומי שיצרו תוצאות "ההתנתקות" מקשה על "המנהיגים" להתרכז במשימה המועדפת עליהם, וכעת תלוי גורלנו במידה רבה בנו ובמעשינו.
ביום ג' עולים שוב לחומש. מספרם של העולים יקבע עד כמה אנחנו מוכנים להיאבק על ארצנו, ביתנו ועתידנו.