הקסאמים ממשיכים לנחות על שדרות, אבל כמו שאמר ראש הממשלה: לא צריך להיכנס להיסטריה בעניין המיגון. בסך הכל שבע שנים סובלת העיר הדרומית מרקטות הקאסם, אז גם השנה ייפתחו את שנת הלימודים ללא מיגון הולם. מה קרה? לא צריך להיכנס לפאניקה למגן את עצמנו לדעת. אם הם כבר סובלים שבע שנים, אז שיסבלו עוד קצת הרי מדובר בעיירת פיתוח באזור הדרום. שדרות היא לא תל אביב ולא סביון, אז שיירגעו שם עם הדרישות שלהם.



סליחה על הציניות, אבל כמעט כל תושבי שדרות מרגישים ככה כי המדינה ובייחוד הממשלה הנוכחית יורקת לנו בפנים, ואחרי זה היא דורשת בעזות מצח שלא ניכנס להיסטריה

סליחה על הציניות, אבל כמעט כל תושבי שדרות מרגישים ככה כי המדינה ובייחוד הממשלה הנוכחית יורקת לנו בפנים, ואחרי זה היא דורשת בעזות מצח שלא ניכנס להיסטריה. מדינה נורמאלית עם ממשלה שיש לה קצת כבוד עצמי הייתה צריכה להיכנס להיסטריה ממזמן, לפחות לפני שבע שנים כשהתחילו להפגיז ולהרוס את החיים לתושבי הנגב המערבי. אבל שדרות היא לא סיבה להיסטריה. היא לא עניינה אף אחד בזמנו, וכנראה גם היום היא לא מעניינת את הממשלה.

הפצצות בשטח ריבוני של מדינת ישראל, ואיום מסוכן על החברה הישראלית, נא לא להיסחף כי עוד תכנסו להיסטריה. "קאסמים שמאסמים", אמר שמעון פרס בזמנו. מעניין מה היה קורה אם "קאסמים שמאסמים" היו נוחתים בתל אביב ליד איזה קניון הומה אדם, כמו שקורה מדי יום בשדרות.

קצין בכיר בצה"ל אומר: "זה עניין של זמן עד שלחמאס יהיו קטיושות", ו"קפיצה של שנות דור מאז ההתנתקות לחמאס", זו בטח לא סיבה להיבהל. ואיך המדינה נערכת לקראת המלחמה הקרובה ברצועת עזה? היא מפסיקה את פרויקט המיגון שבית המשפט קבע, אחרי מאבק משפטי ממושך שניהלנו שחובה על המדינה למגן את מוסדות החינוך בשדרות. היא לוקחת משדרות את המיגוניות, כי כנראה ממשלת אולמרט צופה עתיד ורוד בינינו לבין החמאס. עד עכשיו זה היה שבע השנים הרעות, אבל מעכשיו לשבע השנים הטובות לא צריך מיגון ולא חיסול הטרור. מה שצריך זה "לבנות צעדים בוני אמון בינינו לבין הפלסטינאים", כמו שנמסר מלשכת ראש הממשלה בעקבות שחרור 250 אנשים נחמדים שיקדישו את חייהם לטובת תהליך השלום הקרב ובא.

עוד ראש הממשלה מדבר על היסטריה ושני קאסמים נוחתים בשדרות, האחד במכללת ספיר והשני סמוך לבית ספר בשדרות. אין לי מושג למה זה לא מזיז לאף אחד בממשלה הזאת. האטימות הזאת שמופגנת כלפי תושבי שדרות כבר שבע שנים, והיחס המזלזל כל כך לתושבים שחיים פה. אני רק יודע שאם טילים כאלה היו נוחתים בתל אביב, מדינת ישראל הייתה מגיבה אחרת. כן, זה נורא להגיד את זה אבל לצערי זו המציאות הקשה.



ט' באב השנה צריך להיות יום שבו החברה הישראלית כולה צריכה לשאול את עצמה: האם מה שקורה בשדרות יכול לקרות גם בתל אביב?

לא ייתכן שמדינה תסכים שבמשך שנים על גבי שנים יכו את אזרחיה, ויהרסו את מציאות החיים הנורמאלים. ילדים יחיו עם טראומות לכל החיים, זקנים יישארו לבדם ללא יכולת לטפל בעצמם, ומפחדים לצאת החוצה לקנות תרופות ומצרכים. האם גם במרכז דבר כזה היה יכול להיות?

אני מאמין שיש פתרון לטרור הרצחני של רקטות הקסאם. מדובר בניתוח כואב שהחברה הישראלית במוקדם או במאוחר תהיה חייבת לבצע אותו: כניסה קרקעית לעזה וחיסול תשתיות הטרור לחלוטין, כמו ניתוח שהוא כואב ופעמים שהוא כואב מאוד, אבל הוא הכרחי כדי שהגוף יוכל לחיות. לפני הניתוח, החברה הישראלית כולה, חייבת לקיים חשבון נפש. איפה טעינו? את מי הזנחנו? וממי התנתקנו בנחישות ובאטימות?

ט' באב השנה צריך להיות יום שבו החברה הישראלית כולה צריכה לשאול את עצמה: האם מה שקורה בשדרות יכול לקרות גם בתל אביב? ואני מקווה שנמצא גם את האומץ למצוא תשובות כנות ולהתגבר על הקשיים שעומדים לפתחנו.