לפני כמה שבועות הופיעה בתקשורת ידיעה קצרה ומוצנעת שבגלל חוסר תקציב לא תושלם גדר ההפרדה, וקטעים שלמים בכלל לא ייבנו. מן הידיעה אי אפשר היה להבין האם התפיסה השתנתה או שפשוט אין כסף. עוד נאמר בידיעה שהיכן שכבר יש חוזים עם קבלנים ימשיכו בעבודות עד להשלמת ההתחייבויות. ההשערה שהבעיה היא כספית גרידא אינה מתקבלת על הדעת, מכיוון שהממשלה נהנית מעודף תקציביים גדולים והכלכלה פורחת. לא סביר שדווקא לפרויקט-הדגל החיוני הזה "אין תקציב".

מן הידיעה אי אפשר היה להבין האם התפיסה השתנתה או שפשוט אין כסף. עוד נאמר בידיעה שהיכן שכבר יש חוזים עם קבלנים ימשיכו בעבודות עד להשלמת ההתחייבויות
על כן חוזרת השאלה, מה קרה שלפתע פתאום המפעל הלאומי הביטחוני הגדול של ישראל מוסט למסילה צדדית, ובקול דממה דקה? ועוד תמיהה: מדוע השמאל שותק? איפה קציני "השלום והביטחון" עם האלוף (במיל.) דני רוטשילד? היכן אביו הגאה של רעיון הגדר, חיים רמון, ולמה "הארץ" ו"מר"ץ" נאלמו דום?
את התשובה ניתן למצוא ב"וועידת העקידה" באנאפוליס, האמורה להתקיים בנובמבר ואשר לקראתה העמיד שר החוץ הסעודי, סעוד אל פייסל, בניו יורק שתי דרישות: הפסקה מיידית של העבודה על הגדר ו"הפעילות ההתנחלותית". שימו לב: הגדר לפני ההתנחלויות.
האמת היא שסעוד אל פייסל אינו הראשון. זעקת הערבים נגד הגדר עולה השמימה ממש מן היום הראשון, ורק אנחנו לא רצינו לשמוע. כלומר הצנזור השמאלני בתקשורת העוינת לא אפשר לנו לשמוע כדי שלא לקלקל לשמאל את תוכניותיו. עכשיו, לקראת העקידה, חיסול כל הישגי "מלחמת ששת הימים" והחזרת ישראל "לגבולות אשוויץ", הגיע רגע האמת וגם אחרוני החסידים השוטים בשמאל ההזוי נאלצים להודות שיותר מכל נושא אחר ה"מכשול לשלום", בהא הידיעה, זו הגדר ולכן יש להקפיאה ואחר כך לחסלה.
ניתן ללמוד משהו על המידה שבה בישראל המחנות, ימין ושמאל, מחופרות בעמדותיהן והימין בעמדת האנטי- גדר שלו שמן הימין דווקא איש אינו שואל: מה קרה? האם הגדר כבר אינה אמצעי מרכזי ומצילה חיים במלחמה בטרור? מדוע אתם נוטשים את מה שאתם התעקשתם לתאר כבבת עינו של הביטחון הלאומי?!
הלא ממה נפשך: אם הגדר חיונית, זוהי הרפתקנות מופקרת להפסיק לבנות מרכיב ביטחון חיוני ומרכזי. ואם אינה חיונית על מה בזבזתם מיליארדים, הרסתם את הנוף, גרמתם בעיקר לערבים נזקים אדירים, עקרתם עשרות אלפי עצים, הפרדתם שדות ובוסתנים מבעליהם, הפקעתם קרקעות, חוללתם חיכוכים ומהומות, ואף עוררתם דעת קהל עוינת בעולם. כל זה על לא דבר? הלא אחת מן השתיים: אם כל הנימוקים בעד הגדר עדיין קיימים, מדוע אתם מפסיקים את השלמתה? ואם לאו, מה בנימוקים שלכם לא היה בסדר, והיכן טעיתם? מה התברר לכם? מה למדתם, ששיניתם לפתע את דעתכם?
אנחנו לומדים משהו גם על טיב הדמוקרטיה הישראלית ועל מידת הטמטום של דעת הקהל שאיש אינו שואל את השאלות לא בתקשורת, לא בכנסת, לא באקדמיה ולא ברחוב
אנחנו לומדים משהו גם על טיב הדמוקרטיה הישראלית ועל מידת הטמטום של דעת הקהל שאיש אינו שואל את השאלות לא בתקשורת, לא בכנסת, לא באקדמיה ולא ברחוב.
ובפירוט יתר:
שאלה: האם הגדר עדיין נחוצה כדי למנוע מרוצחים לחדור בקלות לכל עיר בישראל ולזרוע מוות?
שאלה: האם נמצאה הגדר יעילה במניעה או בצמצום של גניבת 50,000 מכוניות מדי שנה פלוס פרות, סוסים, טרקטורים, כוורות, מערכות השקיה, ובכלל כל מה שזז ולא זז במשקים הפורחים ובערים השוקקות של מדינת השפלה והעמקים?
ואם נמצא שהיא אינה מסייעת לעצור את הקזת דמנו ואת מציצת דמנו, את הקטל הערבי ואת הגזל הערבי. אמרו לנו: ממתי באה לכם התובנה הזאת? כיצד ומדוע כשלה הגדר במילוי הפונקציה החיונית הזאת?
שאלה: מה בדבר התופעה הכוללת של משק לאומי ערבי פלסטיני המתקיים על ניצול טפילי של המשק היהודי הישראלי? למשל, זיוף ספרי לימוד וקלטות וכל מותג מוגן והברחתם: הברחת תוצרת חקלאית מזוהמת ובשר מפוגל, הברחת מוצרי אלקטרוניקה שאת המכס והמס ערך מוסף עליהם ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית, עשרות אלפי עובדים בלתי חוקיים, סוחרים מסתננים וכל "הסובסידיה" השחורה המפרנסת את האויב. האם הגדר בולמת אותה, כן או לא?
אנחנו שומעים מכפרים בהר חברון על אבטלת שב"חים ו"אבטלת" גנבים שהגדר מונעת את מעברם. יש סימנים שהכלכלה הפלסטינית הטפילית ניזוקה קשה, והשלמת הגדר מאיימת להחניקה. אולם לציבור יש "זכות לדעת" באופן רשמי מפי הממשלה: הגדר עושה את העבודה, כן או לא?
שאלה: האם הגדר חוסמת את ההסתננות מיש"ע לתוך הקו הירוק במספרים הרבה יותר גדולים מאשר 300,000 המתנחלים היהודים ביו"ש? אם היא חוסמת, אז מדוע שלא להשלים אותה? הלא השמאל רגיש, כביכול, לבעיה הדמוגרפית.
שאלה: האם הגדר מנתקת את החיבור המסוכן של ערביי יו"ש עם ערביי ישראל, חיבור אידיאולוגי וחיבור של ריגול וחבלה, המאפשר לאיים על כל תושב בכל עיר וכפר ערבים בישראל ולהופכו לכלי צייתני, ואת כל המגזר לסוס טרויאני?
למעלה ממיליון ערביי ישראל שמתחברים לגוש אחד עם ערביי יו"ש שמאז אוסלו נתונים לשליטת ארגוני הטרור פאתח וחמאס, היש סכנה גדולה מזו?
למעלה ממיליון ערביי ישראל שמתחברים לגוש אחד עם ערביי יו"ש שמאז אוסלו נתונים לשליטת ארגוני הטרור פאתח וחמאס, היש סכנה גדולה מזו? האם הגדר מפרידה ביניהם? ואם כן, מדוע לפתע "לא נמצא תקציב" להשלים אותה?
הגיע הזמן להודות שלאמיתו של דבר השמאל ברא את הגדר לא בגלל הנימוקים כבדי המשקל שמנינו כאן בצורת שאלות, אלא כדי לחסל את מפעל ההתנחלות היהודי. "מחנה השלום" הניח שאותם המתנחלים שימצאו את עצמם מחוץ לגדר פשוט יקומו ויברחו. הראש השמאלני אינו קולט שהקשר של המוני יהודים עם ארץ ישראל חזק לפחות כמו זיקתם למדינת ישראל. לישראלים האלה יש יועצים לענייני ערבים, וחסרים להם יועצים לענייני יהודים.
כידוע, מתנחלי ההר לא ברחו. להיפך, היישובים מלאים עד אפס מקום ורק גזירות החנק, לא הגדר, מונעות שיאים של אכלוס. נוצר מצב פרדוקסאלי שאת המתנחלים היהודים הגדר לא הרתיעה, אך דווקא על הערבים היא הביאה אסון גדול, מסדר הגודל של ה"נכבה" משנת תש"ח.
יש במצב הזה לא מעט אירוניה. את "הטרנספר" ההוא לא הימין חולל, אלא ממשלת השמאל של בן גוריון. גם "החומה" היא יציר כפיו של השמאל, וכבר עתה ניכרים בשטח תוצאות דומות: הגירה ערבית מתוך יש"ע. כך מתגשם שוב חלום הטרנספר בידיו של השמאל שהקים את הגדר החוסמת את הגישה הטפילית לכלכלה הישראלית, וממילא דוחפת את ערביי יש"ע החוצה.
על הרקע הזה מובנת ההתנגדות הערבית הנואשת, ומדוע סעוד אל פייסל דרש את הפסקת עבודות הגדר וישראל נענתה.
גם בסוגיית הגדר לב הבעיה בירושלים, שם הפגיעה בערבים היא הקשה ביותר, מפני שירושלים היא בירת ערביי יו"ש. שם מרכזי הכלכלה והבריאות, מוסדות החינוך והתרבות, ההשכלה והדת. ניתוקם מירושלים על ידי החומה היא להם אסון לאומי וגם אסון אישי לעשרות אלפים שנותקו מלימודים, עבודה, מסחר ופרנסה.
וכאן, שוב חיים רמון חושב (או נשלח על ידי אולמרט) קדימה: לא רק שהשתתק פתאום בעניין הגדר, אלא שפרסם תוכנית לחלוקת ירושלים לפני כל ויתור אחר, וכבר דלף מן הדיונים שירושלים אמורה לעלות ראשונה על שולחן הניתוחים. יתר על כן, רמון ( האם בשליחות אולמרט?) מציע להעביר לשלטון רמאללה מיד אחרי אנאפוליס, כמחווה ללא תמורה, שלוש שכונות בירושלים: שועפאת, סוואחרה, וולג'ה.
גם בימין הגיע הזמן לחשיבה חדשה. במחנה הלאומי חששו תמיד שהגדר תסמן גבול, והנה מתברר שלצורך נסיגה ועקירה וגירוש לא נחוצה גדר
קרוב לוודאי שההסבר להעמדה הזאת של ירושלים "על ראש שמחתם" גם הוא נעוץ בגדר. פינוי שלוש השכונות יגרור אחריו, כמובן, את הריסת הגדרות שם וכתוצאה מזה כל הגדר סביב ירושלים תהיה פרוצה ותהפוך לחסרת תועלת. לערבים יוקל, אבל איך נמנע החדרת מתאבדים וחגורות נפץ משם אל תוך ערי ישראל? ואולי הכוונה היא לחכות עד לגמר חלוקתה הגמורה של העיר כדי להקים חומה חדשה סמוך לבתים היהודיים האחרונים, כמו: החומה שחצתה את רחוב ממילא כדי להגן מפני הערבים שצלפו ממגדל דוד?
אולם רמון שוב אינו חושב עד הסוף: האם ערביי מזרח העיר אכן רוצים להיפרד ולחיות בצד השני? כל הסימנים מורים להיפך. הלא למן הרגע שהחלו העבודות על החומה, החלה נהירה ערבית פנימה שלא להינתק מישראל: מהביטוח הלאומי, מבתי החולים, מן החיים בצילו של שלטון החוק ולא שלטון הקלצ'ניקוב.
איך יגיבו ערביי ירושלים על הוצאתם מירושלים המאוחדת והמחוברת? האם הם יראו ברמון את מיטיבם? ואולי לאחר שרמון וליברמן יהרסו את החומה הקיימת ויבנו חדשה מסביב לשכונות היהודיות, שר החוץ הסעודי יבוא בדרישות חדשות והטרור הערבי והלחץ הבינלאומי ימצאו להם אפיקים חדשים?
גם בימין הגיע הזמן לחשיבה חדשה. במחנה הלאומי חששו תמיד שהגדר תסמן גבול, והנה מתברר שלצורך נסיגה ועקירה וגירוש לא נחוצה גדר. הנה, אולמרט, רמון וליברמן מחלקים את ירושלים, והגדר מסביב לירושלים "השלימה" אינה מפריעה להם. ואכן, אם לא יימצאו יהודים שיגנו על ירושלים השלימה ועל הגדר, מפני אויביה בממשלה. לא מיקומה של הגדר מסביב לירושלים המאוחדת יציל את העיר.

מול אוכלוסיה עוינת ואויבת, הגדר טובה ומטיבה אך זאת בתנאי שמפעל ההתנחלות יחזיק מעמד ואף יגדל ויתעצם, ודווקא מעבר לגדר
וכך ביהודה ושומרון. כל עוד המתנחלים יושבים במקומותיהם מעבר לגדר, היא פוגעת רק באויב. מול אוכלוסיה עוינת ואויבת, הגדר טובה ומטיבה אך זאת בתנאי שמפעל ההתנחלות יחזיק מעמד ואף יגדל ויתעצם, ודווקא מעבר לגדר. כאן בולטת חיוניותה של ההתנחלות ביש"ע למדינת הקו הירוק, מפני שהגדר מגינה על מדינת ישראל שממערב לה, ומפעל ההתנחלות מאפשר לצה"ל להגן על הגדר ממזרח.
עיין ערך גוש קטיף שגירוש היהודים מתוכו אילץ את הצבא לסגת גם מציר פילדלפי, הלא היא הגדר שבין הרצועה למצרים, והתוצאות הרסניות.
ובאשר לשרידותו של מפעל ההתנחלות הוא אינו תלוי בגדר אלא באנשים, במתנחלים ובתומכיהם. אם לא ינהגו על פי "כללי כפר מימון" אלא יקומו על רגליהם ויעמדו על נפשם, ההתיישבות שלהם תעמוד ותציל גם את המדינה שמעבר לגדר אשר בלי ירושלים, יהודה ושומרון "בגבולות אשוויץ", ספק אם תאריך ימים.
