החוק המגונה, נושא השם המכובס "פינוי-פיצוי", שהועמד השבוע לפתחה של ממשלת "קדימה" מהווה אבן נוספת המקועקעת מחומת הציונות, אלא שהפעם מדובר באבן מסיבית במיוחד התומכת אבנים נוספות בחומה שמתנשאת מעליה. אבן זו, אם תקועקע ותיפול, תיצור פרצה רחבה ותביא חס וחלילה לקריסת המדינה היהודית.

ו

מדובר במחריב סדרתי שמאחוריו עיי חורבות בכל אשר נגע, החל מההסתדרות, המשך בקופת חולים כללית, וכלה בחוק הבריאות הממלכתי שבעטיו אנו משלמים יותר בעבור הרבה פחות

למה כבר ניתן לצפות ממי שהביא את הצעת החוק הזו לעולם? מדובר במחריב סדרתי שמאחוריו עיי חורבות בכל אשר נגע, החל מההסתדרות, המשך בקופת חולים כללית, וכלה בחוק הבריאות הממלכתי שבעטיו אנו משלמים יותר בעבור הרבה פחות. לא פלא שמדובר בסך הכל בשר בכיר בממשלת "קדימה", ממשלה שחרטה על דגלה, באין דגל אחר, להחריב את מדינת ישראל. ממשלה ששרת החוץ שלה, הטוענת המלכותית לכתר, שכבר הוכתרה על ידי מקהלת כלבי התקשורת העוינת מצהירה על כך שהקמת מדינה נוספת לערבים היא אינטרס של מדינת ישראל.

אכן, מדובר בנקודת שבר ושפל נוראית, במיוחד לאחר ניסיון הקעקוע המהותי האחרון של חומת הציונות וההתיישבות, הוא חורבן גוש קטיף וצפון השומרון, שבעטיו מדינת ישראל עודה מלקקת פצעיה. מילים רבות נכתבו על הגירוש, אך נזכיר מתוכן את הפיכת אלפי מתיישבים-חלוצים לפליטים בארצם ושבירת מטה לחמם, והפיכת צבא העם לפלנגות של השלטון המושחת, ובעיקר את התקדים הנורא של גירוש יהודים מבתיהם ומנחלתם.

בראיון שנערך אמש עם השר רמון, הוא שטח את עיקרי תכניתו והזכיר ראשית כסף. 300,000 דולר למשפחה שתפנה את ביתה מזרחית לגדר ההפרדה, ותעבור לחיק החמים והמהביל של מדינת תל אביב. ואם תרצה לעבור לנגב או לגליל תקבל אפילו פיצוי גבוה יותר של עד 25% יותר. נשמע מפתה? אז זהו, שלא כל כך. כמו בכל דבר, יש להביט מעבר למערכת אחיזת העיניים ולמצג השווא שמנסים כאן להציג הנוכלים האינטרסנטים שבבעלותם בתים וקרקעות רבים במדינת תל אביב, תוצאה של שנים רבות של יניקה ממנעמי השלטון וגזל הקופה הציבורית.

א

וזאת לבד מהתרחיש הנורא שנטישה חס וחלילה של תושבים תערער את מרקם החיים בישובים, ותדרדר אותם מוראלית וכלכלית. ההכנסות ממיסים יפחתו, רמת השירותים תרד והיישובים ייחנקו, כך שעלולה להתרחש מהם בריחה המונית

ז ראשית, אין כסף בקופה. אין אפילו בדל של סעיף תקציב שמיועד לנושא הזה בתקציב 2009. ולא מדובר בכסף קטן. לפי התחשיב השמרני ביותר, אם לסמוך על הסקרים העלומים ובוודאי גם השקריים שמהם ניזון השר, אז על פניו מדובר לכאורה בכ 12,000 איש שהביעו נכונות להתפנות עם פיצוי. כ – 3,000 משפחות, זה אומר כ 3.5 מיליארד שקל. מאיפה יבוא הכסף? וגם אם יימצא, זה לא יהיה לפני 2010. וכי מדוע נקרא החוק המגונה "פינוי-פיצוי" ולא "פיצוי-פינוי"? מהסיבה הפשוטה שאין לשלטון כוונה לפצות איש. השר רמון יוסיף לשבת בטח בביתו שבלב מדינת תל אביב, כאשר האדמה סביבו תרעד, ורבבות אנשים יהפכו לפליטים בארצם ללא כל פיצוי.

וזאת לבד מהתרחיש הנורא שנטישה חס וחלילה של תושבים תערער את מרקם החיים בישובים, ותדרדר אותם מוראלית וכלכלית. ההכנסות ממיסים יפחתו, רמת השירותים תרד והיישובים ייחנקו, כך שעלולה להתרחש מהם בריחה המונית.

ברמה הכלכלית, בסופו של דבר, לא מדובר ב 12 אלף איש, אלא ב 62 אלף איש על פי תחשיב אחד, ו 300 אלף איש בתחשיב אחר. ואם להחשיב גם את השכונות הירושלמיות שנבנו מעבר לקו העירוני מנוחתו עדן, הרי שמדובר בלמעלה מחצי מיליון איש שיש כוונה לגרשם מבתיהם. ראשית, מדובר בסכום אסטרונומי של מאות מיליארדי שקלים. לו היה חוק כזה מאושר חס וחלילה, וגם לו נמצא לו תקציב, היה נוצר לחץ מיידי על שוק הדירות, כך ש 300 אלף הדולר שתציע הממשלה, כבר לא יהיו רלבנטיים. המחירים יגאו, ולפליטים לא תהיה תקומה.

ברמה הביטחונית, נטישת גב ההר תביא להפיכת חייהם של הישובים החזקים יותר לבלתי נסבלים. פחות נוכחות של צבא תביא לעלייה בפיגועים ובהפרות הסדר. השלב הבא הוא הפיכתם של תושבי קו התפר, בין השאר: כפר סבא, מודיעין, וראש העין, לבני ערובה של הטרור. די בנפילה של פצמרי"ם בודדים כדי שכפר סבא תהפוך לעיר רפאים. יכולת העמידה של תושבי מדינת תל אביב קטן בהרבה מיכולת העמידה של תושבי הצפון, הדרום או יהודה ושומרון. 



ברמה הביטחונית, נטישת גב ההר תביא להפיכת חייהם של הישובים החזקים יותר לבלתי נסבלים. פחות נוכחות של צבא תביא לעלייה בפיגועים ובהפרות הסדר

מדובר בתרחיש מציאותי שסופו כדור שלג שיביא לחיסולה של מדינת ישראל.

בדברי ימי העולם היו האשורים ידועים באכזריותם הרבה, ובשיטות שהפעילו כדי לכבוש עמים וארצות. כאשר צרו על עיר, היו מפתים את הנצורים בדברי כיבושין ומבטיחים שלא יאונה להם כל רע אם ייכנעו. וכאשר היו יוצאים לעומתם אזרחים שלא היו יכולים לשאת עוד את המצור, ורצו להיכנע, אותם לקחו האשורים, שיפדו אותם במוטות עץ ארוכים, והציבו אותם מפרפרים מול חומות העיר כדי לפגוע מוראלית ברוח מגיני העיר.

החוק המגונה של "פינוי-פיצוי" אינו שונה. אותם אלה שילכו כצאן מובל ויפלו בפח התעתוע, הם שיזכו גם בסבל של הפיכתם לפליטים בארצם וגם בחרפה.