צפריר, ההיכרות שלי איתך היתה קצרת ימים. היא כוללת רק את הפרק האחרון של חייך שבו גילינו אוצר. אדם שהוא גם נחמד וטוב, גם בעל חוש הומור, גם בעל ידע מעמיק, גם אידיאליסט כריזמתי וגם קול נדיר, צלול, ברור ותקיף. נלחמת כארי על ארץ ישראל מתוך ההבנה והאבחנה היחודית שפיתחת. אתה תפסת באופן העמוק ביותר, חזק אף מהרבה רבנים, את הקשר שבין ארצנו לבין עצם 
אתה תפסת באופן העמוק ביותר, חזק אף מהרבה רבנים, את הקשר שבין ארצנו לבין עצם הזהות הלאומית שלנו. הסכנה לארץ והמשמעויות הקיומיות הנובעות מכך, החרידו אותך ולא נתנו לך מנוח, ואכן לא נחת לרגע
הזהות הלאומית שלנו. הסכנה לארץ והמשמעויות הקיומיות הנובעות מכך, החרידו אותך ולא נתנו לך מנוח, ואכן לא נחת לרגע.
החלום הגדול שלך היה להקים ערוץ טלוויזיה ישראלי עולמי. הבנת היטב שכאן טמונה עוצמת ההשפעה. עבדת עליו עם כל הכשרון והאנרגיה האינסופיים שלך ולאחרונה כבר התחלת לראות פרי בעמלך, אך למרבה האסון, רגע לפני הפריצה הגדולה, קרסת.
במקביל, הפקת סרט על הקשר שלנו לארץ, תוך ביצוע עבודת מחקר אדירה. חרשת חנויות ספרים משומשים, חיטטת בארכיונים וספריות ישנות, קראת, מצאת אוצרות, והפכת את ערימת המידע הנשכחת הזו למסר מהמם.
במקביל, מצאת גם זמן לארגן הפגנות, כנסים, עצומות ומגוון גדול של פעילויות בקנה מידה של צוות שלם.
בתקופת ועידת אנפוליס הרמת כנס ראשי ארגונים בירושלים עם מעל 50 נציגים, הפעלת את כולנו ליציאה מהשגרה, לכתיבת תכנית עבודה למימון מאבק שלם. אמנם נכשלנו בכך, אך אני יודע שעשינו את המקסימום. עשינו? אתה עשית!
יש ריכוז עיתונאים גדול בירושלים? אתה שם מחלק חוברות ומשכנע. מגיעים אישים חשובים מאמריקה? אתה נוסע ופוגש אותם, לוקח אותם לכל מקום, משכנע, מסביר עם כל המרץ, הכשרון והלהט.
במקביל, כתבת מאמרים, רובם מכילים תובנות מקוריות ופורצות דרך, שקידמו את ההבנה ואת מערכת ההסברה של מחנה שלם.
במקביל לדברים הגדולים מצאת זמן לזעוק בקול גדול בעשרות מיילים בנושאים שונים ותמיד הוספת גם את דעתך החדה והנחרצת.
צפריר, כיוונת תמיד הכי גבוה שאפשר. יצרת מערכת קשרים חובקת עולם לגיוס כספים, לתמיכה במאבק, להקמת הערוץ, למימון הסרט, והכל עם היכולת המופלאה ליצור קשרי חברות תוך דקה, עם כל אדם.
המסירות שלך לא ידעה גבולות. לא היתה אגורה לממן פרסום גילוי דעת נגד ועידת אנפוליס, כי לכולנו לא היה כיסוי, אך רק אתה נתת את כרטיס האשראי שלך. כששאלתי אותך למה? איך? ענית שהנושא חשוב, והכסף יימצא בסוףכשנקראנו לחקירות במשטרה אחרי העלייה לחומש, כולנו שתקנו כי זו חקירה פוליטית. אתה – לא הפסקת לדבר, כי זו חקירה פוליטית. וכך הענקת לחוקר המשטרתי 'סדרת חינוך', ריתקת אותו עד שהוא לא רצה להפסיק, ונפרדתם כחברים ותיקים.
המסירות שלך לא ידעה גבולות. לא היתה אגורה לממן פרסום גילוי דעת נגד ועידת אנפוליס, כי לכולנו לא היה כיסוי, אך רק אתה נתת את כרטיס האשראי שלך. כששאלתי אותך למה? איך? ענית שהנושא חשוב, והכסף יימצא בסוף. הכסף נמצא לבסוף, אך מאד מאוחר, אחרי שבוטל כרטיס האשראי, ואתה הגעת כמעט לפת לחם ולא יכולת לממן אפילו עוד מיכל דלק.
אתה השגת את המימון שאיפשר את העלייה לחומש ערב פסח תשס"ז. הגעת ברגל לחומש, ואף נתת בקור המקפיא את המעיל שלך למישהי שלא לקחה בחשבון את מזג האויר, והכל כרגיל, עם החיוך, הבדיחות והרוח הטובה. לאחר מכן עלינו שוב ביום העצמאות, וקיבלנו ממך עוד דוגמה לתושיה. כמו כולם צילמת את השיירה הרגלית, אך רק לך היתה היוזמה לשלוח את התמונה למי שצריך באמריקה, קיבלת מימון, טרחת, והתמונה הזו כיכבה בענק, חודש שלם בנתיבי איילון.
נקודת המוצא המיוחדת שלך, מההתיישבות העובדת, הקימה לתחיה בדבריך ובמעשיך את גדולי הציונות, ותיקי המחנה שממנו באת. אתה ביטאת את הקשר ההדוק שבין החלוצים של אז לבין הציונות החלוצית של ימינו. אותנו חיזקת ממקום בלתי צפוי, במסר בלתי צפוי, ומצד שני, נתת שכר לפעולתם של יצחק טבנקין, ברל כצנלסון ודוד בן גוריון ע"י יצירת קשר רצוף עם ממשיכי דרכם חובשי הכיפות. החבירה הזו הפכה למוחשית בזכותך והקהל המגוון בהלוויתך, מוכיח זאת.
אפשר להמשיך בתיאורים עוד ועוד, ובכל רגע אני נזכר בעוד פעולה ועוד מעשה המצטרפים למסכת מופלאה.
במוצאי שבת התקבל אצלנו, כל חבריך ומכותביך, המייל האחרון. שלחת אותו דקות ספורות לפני לכתך. התוכן, הם דברים מפי בן גוריון וברל כצנלסון, שאין קולעים מהם לשמש כצוואתך:
ברל כצנלסון
היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות ?...
וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו... עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינאים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח. כל עוד ילד יהודי... יכול לבוא לארץ ישראל ולהידבק כאו בחיידק השנאה העצמית... אל דומי למצפוננו.
ברל כצנלסון – דבר 01-05-1936
דוד בן גוריון – הקונגרס הציוני בזל 1937
אין רשות לשום יהודי לוותר על זכות העם היהודי בארץ. אין זו סמכות של שום יהודי. אין זו סמכות של שום גוף יהודי. אין זו אפילו סמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ.
נפלת על משמרתך בקרב שבו הכדורים אינם שורקים, אך גם הוא גובה קורבנות ממי שבוחר שלא להיכנע. נתת את הכל, עד כלות, מסרת את נפשך ממש, למען הכלל, למען העם והארץזוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאיננה להפקעה בשום תנאי. אילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא, המכריזים על הסתלקותם מזכות זו - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ – על הארץ כולה – קיימת ועומדת לעד, ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה לא נזוז מזכותנו ההיסטורית.
צפריר. היית לוחם ללא חת וחבר נהדר. כישוריך היו מאפשרים לך לחיות בנחת, באושר ובעושר, אך לא היית מסוגל. נפלת על משמרתך בקרב שבו הכדורים אינם שורקים, אך גם הוא גובה קורבנות ממי שבוחר שלא להיכנע. נתת את הכל, עד כלות, מסרת את נפשך ממש, למען הכלל, למען העם והארץ.
אנחנו לא נשכח לעולם אותך ואת פועלך. דמותך המופלאה והמסלול שהתווית הינם צוואה הפוקדת על כולנו להתמיד בדרך אל מטרתנו המשותפת.
בעז העצני 28.12.08