אם כן מהי אגרסיביות למען השלום? האם הפצצת מפקדות המחבלים בעזה היא אגרסיביות למען השלום? חס וחלילה, הפצצת מחבלים כמו שחאדה או רנטיסי או מוחמד דף מסכנת את השלום. זו אגרסיביות פסולה
חשוב חשבנו שסופרינו אנשי הרוח הם האנשים חביבים, אוהבי אדם באשר הוא אדם, אוהבי עם ישראל באשר הם ישראל, וכואבים את כאבם של ישראל.
בעת האחרונה, מאז הסכמי אוסלו ליתר דיוק, הולך ונעכר הרושם הזה, וסופרי ישראל הידועים המוכרים ורבי המכר משנים את דבריהם לסוג אחר של דיבור. הדיבר האגרסיבי. לא תקפני חס וחלילה. תקפנות איננה מילה עברית ראויה. רק אגרסיביות, כמו שאומר הגיבור החדש של אנשי הרוח בישראל, בראכ חוסיין אובמה. אובמה אמר את המילה שנעמה לאזניו של ה-סופר א.ב.יהושוע, אגרסיביות, והוא, היהודי יהושוע, התענג על המילה ארוכות באזני המראיינת הסימפטית (נחמדה גם היא מילה שאיננה בתקן) ואף הדגיש אגרסיביות, כן, אגרסיביות בעד השלום.
אם כן מהי אגרסיביות למען השלום? האם הפצצת מפקדות המחבלים בעזה היא אגרסיביות למען השלום? חס וחלילה, הפצצת מחבלים כמו שחאדה או רנטיסי או מוחמד דף מסכנת את השלום. זו אגרסיביות פסולה. כל מרדף אחרי חיילים חטופים אל תוך השטח המוחזק בידי האויב היורה אלפי טילים לעבר ישראל, זו אגרסיביות פזיזה ופסולה מעיקרה.
לעומת זאת הבאת גדוד של טנקים על מנת לדרוס את עפרה, כמאמר אביר הספרות והאמנות זאב שטרנהל, זו אגרסיביות למען השלום. הרס בתי יהודים בעמונה וגירוש יהודים מנכסיהם בחברון זו אגרסיביות ראויה ביותר, למען השלום. כמה ברכות הרעיפו אנשי הרוח על שר ה"ביטחון" וראש ה"ממשלה" בשל אגרסיביות שכזו.
וכמובן "אגרסיביות למען השלום" מתחרזת היטב עם "קרבנות למען השלום", כמו בדולפינריום, במועדונים במסעדות, באוטובוסים של
וכמובן "אגרסיביות למען השלום" מתחרזת היטב עם "קרבנות למען השלום", כמו בדולפינריום, במועדונים במסעדות, באוטובוסים של חיפה ובאר שבע ותל אביבחיפה ובאר שבע ותל אביב, בסעודה האחרונה של קשישי נתניה במלון פארק, והקרבת התלמידים השוקדים על תלמודם במרכז הרב. כל אלו תולדות ה"אגרסיביות למען השלום" שסופרי ישראל מעלים על נס, ומשתוקקים אליו בכל נפשם.
העיוות שחל במוחם של יהודים החיים תחת אימת הג'יהאד הגיע לסיבוב הפרסה. במקום מדינת היהודים, מדינת כל פולשיה. במקום ריבונות יהודית, עריצות של הפריץ. במקום אהבת ישראל, שנאת כל חובש כיפה ונאמן ארץ ישראל. זה המקום אליו הגיעו א.ב.יהושוע, שלו, גרוסמן וכמובן שכני לנגב עמוס עוז.
רוצים אגרסיביות? תקבלו. כשלונן של שתי המלחמות, בעזה ובלבנון, מבטיח שאגרסיביות למען שלום מדינת גבולות אושוויץ רק תתגבר, בעזרת הענק המוסלמי המתהווה, טורקיה-איראן-עיראק-סוריה. יתכן שזה משאת נפשו של א.ב.יהושוע. לשוב אל הגלותיות של הדהימי בטנג'יר ושל היהודון בברצלונה.