איש לא היה מסוגל להימלט מהבליץ שערכו רוב אמצעי התקשורת העיקריים למען "שחרור עכשיו" של גלעד שליט. העורכים, 
בחלק גדול מהעיתונות הפרטית ובכל התקשורת הממלכתית, שברו את השיאים של עצמם בכל הנוגע להטיה, מגמתיות, שטיפת מוח ומניפולציות רגשיות, כמו גם בסתימת פיותיהם של אלו שחשבו אחרת
השדרנים ופטרוניהם, בחלק גדול מהעיתונות הפרטית ובכל התקשורת הממלכתית, שברו את השיאים של עצמם בכל הנוגע להטיה, מגמתיות, שטיפת מוח ומניפולציות רגשיות, כמו גם בסתימת פיותיהם של אלו שחשבו אחרת. בשבועיים האחרונים הוקפו אזרחי ישראל בקמפיין הרמטי, שבו נרמסו בגסות אינסופית כל החוקים, כללי האתיקה והקווים האדומים, כדי לכפות על הממשלה לקבל את תכתיב החמאס. מעולם לא היה המושג "מאפיה תקשורתית" מוחשי כל כך.
התקדמות במו"מ מוגדרת ללא סייג כ"חיובית". עצירה או עיכוב מוגדרים כ "אכזבה", והכל מרוח בכותרות ענק על העמודים הראשונים ובראש המהדורות יום אחר יום, ללא הרף, כשיתר החדשות, אפילו רצח של 2 שוטרים נדחקים הצידה. אחת השיטות למשוך קוראים ומאזינים לדיון תקשורתי הוא הויכוח הציבורי המתפתח סביב נושא מסויים. לפיכך, סתימת הפיות של המחנה המתנגד עומדת אפילו בניגוד לאינטרס הבסיסי של אליל הרייטינג.
קו אדום נוסף נרמס כשזויפה קריאת "הצילו" בכתב ידו, לכאורה, של גלעד שליט, עיתון מכובד הציג בעמוד הראשון מכתב מפוברק למעשה, באותו פונט, כשרק מי שהתעמק באותיות הקטנות הבחין כי לא נכתב ע"י גלעד. ערוצי הטלוויזיה והרדיו התגייסו באופן טוטאלי, וללא כל סמכות, לתמיכה בכניעה לכל דרישות החמאס בכל מחיר, בהחניקם את רוב קולותיהם של מי שהצביעו על האסון הלאומי שאליו עלולה העסקה להוביל.
ההפקרות התקשורתית חסרת התקדים הזו מתפתחת דווקא כשבמקביל עובר בחברה הישראלית גל של התפכחות חוצה מחנות פוליטיים ותרבותיים כתוצאה מהנסיון העגום של העסקאות הקודמות ומסתם הגיון בסיסי הנובע מחשבון פשוט שעשרות ומאות קברים עתידיים מהווים אסון גדול יותר משבוי אחד.
זו לא הפעם הראשונה שהעיתונות הישראלית מקדמת בכל כוחה אג'נדה של כניעה. לא מזמן סיימה בהצלחה קמפיין שבו כפתה את עסקת קונטאר תמורת גופות, והיא רתומה גם לכל העסקאות הקודמות כמו גם לכל נסיגה, חד צדדית, דו צדדית, אוסלו, הכל הולך, ובלבד שישראל תמשיך להידחק לכיוון חוף הים. לעזאזל כל הנרצחים מן העבר שחלקם חייב את מותם למחבלים ששוחררו קודם, ובייחוד יורקים בפניהם של הנרצחים העתידיים, אלו שהשחרור הזה דן אותם למוות.
גם הטכניקה קבועה. במהלך הקמפיין אסור שישמע כל פקפוק, אך לאחריה מותר לעיתונאים להכות על חטא ביושר מזויף על התגייסותה של התקשורת לטובת צד אחד. חלק מהעיתונאים מתוודים לזמן קצר על חטאיהם, עד לפעם הבאה, עיין ערך החרטות על
ם הטכניקה קבועה. במהלך הקמפיין אסור שישמע כל פקפוק, אך לאחריה מותר לעיתונאים להכות על חטא ביושר מזויף על התגייסותה של התקשורת לטובת צד אחד. חלק מהעיתונאים מתוודים לזמן קצר על חטאיהם, עד לפעם הבאה
אוסלו בפרוץ אינתיפאדה 2000, או על ההתנתקות בפרוץ מלחמת לבנון השניה ו"עופרת יצוקה". אלא שלמחרת מתחיל פרק חדש של שטיפת המוח המשכיחה הכל ומובילה לאסון הבא.
כמובן שישנה בעסקת שליט גם סוגיה פוליטית. קיים חשש שהממשלה החדשה לא תמהר לשחרר את חבורת המרצחים ובראשם מרוואן ברגותי שבו רואים את מושיע המדינה הפלשתינית המדשדשת. בנוסף, השיג הקמפיין הזה כבר מו"מ כמעט ישיר עם החמאס, ומה יכול להיות מסעיר יותר מ"לדבר שלום" עם האויב?
אבל הצד הפוליטי מספק הסבר חלקי בלבד, כי קמפיין דומה הופעל לטובת עסקת סמיר קונטאר, שלא תרם ל"חזון" הפלשתיני, כך שיש לחפש הסברים נוספים למוטיבציה האובדנית הזו.
כסף רב זורם בעורקי הקמפיין, ואפילו אם חלק ממנו אכן נעשה בהתנדבות, עדיין מישהו שופך מיליונים למימון הסטיקרים, האוהלים, הפלריגים, השלטים, כלי הרכב עם הרמקולים המשמיעים ללא הרף את דבריו של שליט והפרסום העצום לאורך תקופה כל כך ארוכה.
המעורבות החמורה של כלי תקשורת עיקריים, כאיש אחד, בקמפיין רווי כסף מתוזמר ומתואם, הכופה על מדינה שלמה מדיניות מסוימת מאד, עבר מזמן את שלב הרמת הגבה. כעת הגיע זמנה של חקירה מעמיקה של שרותי בטחון שיבדקו אילו גורמים מממנים ומרוויחים מהורדתה של ישראל על הברכיים.
בחלק גדול מהעיתונות הפרטית ובכל התקשורת הממלכתית, שברו את השיאים של עצמם בכל הנוגע להטיה, מגמתיות, שטיפת מוח ומניפולציות רגשיות, כמו גם בסתימת פיותיהם של אלו שחשבו אחרת
השדרנים ופטרוניהם, בחלק גדול מהעיתונות הפרטית ובכל התקשורת הממלכתית, שברו את השיאים של עצמם בכל הנוגע להטיה, מגמתיות, שטיפת מוח ומניפולציות רגשיות, כמו גם בסתימת פיותיהם של אלו שחשבו אחרת. בשבועיים האחרונים הוקפו אזרחי ישראל בקמפיין הרמטי, שבו נרמסו בגסות אינסופית כל החוקים, כללי האתיקה והקווים האדומים, כדי לכפות על הממשלה לקבל את תכתיב החמאס. מעולם לא היה המושג "מאפיה תקשורתית" מוחשי כל כך. התקדמות במו"מ מוגדרת ללא סייג כ"חיובית". עצירה או עיכוב מוגדרים כ "אכזבה", והכל מרוח בכותרות ענק על העמודים הראשונים ובראש המהדורות יום אחר יום, ללא הרף, כשיתר החדשות, אפילו רצח של 2 שוטרים נדחקים הצידה. אחת השיטות למשוך קוראים ומאזינים לדיון תקשורתי הוא הויכוח הציבורי המתפתח סביב נושא מסויים. לפיכך, סתימת הפיות של המחנה המתנגד עומדת אפילו בניגוד לאינטרס הבסיסי של אליל הרייטינג.
קו אדום נוסף נרמס כשזויפה קריאת "הצילו" בכתב ידו, לכאורה, של גלעד שליט, עיתון מכובד הציג בעמוד הראשון מכתב מפוברק למעשה, באותו פונט, כשרק מי שהתעמק באותיות הקטנות הבחין כי לא נכתב ע"י גלעד. ערוצי הטלוויזיה והרדיו התגייסו באופן טוטאלי, וללא כל סמכות, לתמיכה בכניעה לכל דרישות החמאס בכל מחיר, בהחניקם את רוב קולותיהם של מי שהצביעו על האסון הלאומי שאליו עלולה העסקה להוביל.
ההפקרות התקשורתית חסרת התקדים הזו מתפתחת דווקא כשבמקביל עובר בחברה הישראלית גל של התפכחות חוצה מחנות פוליטיים ותרבותיים כתוצאה מהנסיון העגום של העסקאות הקודמות ומסתם הגיון בסיסי הנובע מחשבון פשוט שעשרות ומאות קברים עתידיים מהווים אסון גדול יותר משבוי אחד.
זו לא הפעם הראשונה שהעיתונות הישראלית מקדמת בכל כוחה אג'נדה של כניעה. לא מזמן סיימה בהצלחה קמפיין שבו כפתה את עסקת קונטאר תמורת גופות, והיא רתומה גם לכל העסקאות הקודמות כמו גם לכל נסיגה, חד צדדית, דו צדדית, אוסלו, הכל הולך, ובלבד שישראל תמשיך להידחק לכיוון חוף הים. לעזאזל כל הנרצחים מן העבר שחלקם חייב את מותם למחבלים ששוחררו קודם, ובייחוד יורקים בפניהם של הנרצחים העתידיים, אלו שהשחרור הזה דן אותם למוות.
גם הטכניקה קבועה. במהלך הקמפיין אסור שישמע כל פקפוק, אך לאחריה מותר לעיתונאים להכות על חטא ביושר מזויף על התגייסותה של התקשורת לטובת צד אחד. חלק מהעיתונאים מתוודים לזמן קצר על חטאיהם, עד לפעם הבאה, עיין ערך החרטות על
ם הטכניקה קבועה. במהלך הקמפיין אסור שישמע כל פקפוק, אך לאחריה מותר לעיתונאים להכות על חטא ביושר מזויף על התגייסותה של התקשורת לטובת צד אחד. חלק מהעיתונאים מתוודים לזמן קצר על חטאיהם, עד לפעם הבאה
אוסלו בפרוץ אינתיפאדה 2000, או על ההתנתקות בפרוץ מלחמת לבנון השניה ו"עופרת יצוקה". אלא שלמחרת מתחיל פרק חדש של שטיפת המוח המשכיחה הכל ומובילה לאסון הבא. כמובן שישנה בעסקת שליט גם סוגיה פוליטית. קיים חשש שהממשלה החדשה לא תמהר לשחרר את חבורת המרצחים ובראשם מרוואן ברגותי שבו רואים את מושיע המדינה הפלשתינית המדשדשת. בנוסף, השיג הקמפיין הזה כבר מו"מ כמעט ישיר עם החמאס, ומה יכול להיות מסעיר יותר מ"לדבר שלום" עם האויב?
אבל הצד הפוליטי מספק הסבר חלקי בלבד, כי קמפיין דומה הופעל לטובת עסקת סמיר קונטאר, שלא תרם ל"חזון" הפלשתיני, כך שיש לחפש הסברים נוספים למוטיבציה האובדנית הזו.
כסף רב זורם בעורקי הקמפיין, ואפילו אם חלק ממנו אכן נעשה בהתנדבות, עדיין מישהו שופך מיליונים למימון הסטיקרים, האוהלים, הפלריגים, השלטים, כלי הרכב עם הרמקולים המשמיעים ללא הרף את דבריו של שליט והפרסום העצום לאורך תקופה כל כך ארוכה.
המעורבות החמורה של כלי תקשורת עיקריים, כאיש אחד, בקמפיין רווי כסף מתוזמר ומתואם, הכופה על מדינה שלמה מדיניות מסוימת מאד, עבר מזמן את שלב הרמת הגבה. כעת הגיע זמנה של חקירה מעמיקה של שרותי בטחון שיבדקו אילו גורמים מממנים ומרוויחים מהורדתה של ישראל על הברכיים.