בנימין נתניהו יושבע בקרוב כראש ממשלת ישראל, ממשלה הכוללת את כ-ו-ל-ם, גם ברק וגם ליברמן וגם ש"ס, כלומר כל מי 
בנימין נתניהו יושבע בקרוב כראש ממשלת ישראל, ממשלה הכוללת את כ-ו-ל-ם, גם ברק וגם ליברמן וגם ש"ס, כלומר כל מי שהשתתפו בממשלת אולמרט-לבני, הממשלה שהובילה את ישראל ל-2 מלחמות כושלות
שהשתתפו בממשלת אולמרט-לבני, הממשלה שהובילה את ישראל ל-2 מלחמות כושלות, ועד היום אינה מודה בכך ואינה מבינה מציאות עגומה זו. בייחוד אמורים הדברים בכל הקשור בציפורת החוץ המרחפת והמנותקת.
מנגד, למראה הממשלה המסתמנת, קשה שלא להיזכר בכלל שקבע ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, ולפיו ממשלה תיכון בלי חרות ומק"י. ואמנם, ממשלת נתניהו תיכון בלי הליכוד ומרצ. התשלום המופרז ששילם נתניהו, לשותפיו בכלל ולחצי-העבודה בפרט, הותיר את הליכוד ללא תיקים משמעותיים בממשלה וללא ועדות מרכזיות בכנסת.
כמיטב המסורת, בתחילת כהונתו ייסע ראש הממשלה לוואשינגטון, לפגישה עם נשיא ארצות-הברית. המאמר כפי שיפורט בהמשך מביא את המסר שמן הראוי שיעביר בנימין נתניהו לברק אובמה. אבל, עוד קודם לכן, חשוב לבקש מנתניהו שיימנע מלחזור על המשגים של קודמיו ושלא יירד קהירה בדרך לוואשינגטון. אם רוצה נתניהו להנהיג דרך אחרת ולהקפיד קצת יותר מקודמיו על כבודה של מדינת ישראל, עליו לדלג על מובארק בדרכו לארצות-הברית. הנשיא המצרי, שגם אחרי 30 שנות שלום קר מקפיד להימנע מלבקר בישראל, אינו ראוי לכך שמנהיגי ישראל יירדו אליו לרגל.
ומכאן לוואשינגטון:
איננו יודעים מה יאמר ראש הממשלה נתניהו לנשיא ארה"ב אובמה, בפגישתם הראשונה, אך יש לקוות שיהיו אלה דברים בסגנון הזה:
אתה ואני נמצאים בתחילת כהונתנו בתפקידינו. הציפיות מרקיעות שחקים וכמוהן עלולות להיות גם האכזבות. יש בישראל המצפים שתתערב ביחסיה עם הערבים, בתוך ארץ ישראל ומסביב לה, ויש המצפים שלא תתערב בכך, ושתכבד את ריבונותה ואת הדמוקרטיה והאינטרסים שלה, בלי לחזור על שגיאות קודמיך.
אדוני הנשיא, התנאי הבסיסי להצלחתך הוא נטישת ההנחה המוטעית כאילו ארץ ישראל המערבית, בין הים לירדן, המשתרעת על 22% בלבד מארץ ישראל השלמה באמת, ההיסטורית והמנדטורית – ניתנת לחלוקה. מדובר ביחידה גיאו-פוליטית אחת, ואין בה מקום לשתי מדינות.
ברצוני להפנות את תשומת לבך אל קודמיך, הנשיאים קלינטון ובוש, אשר נתנו יד, גם אם בדיעבד, לתהליכים שגויים ומסוכנים שהתחילו אמנם בישראל, אבל פגעו גם באינטרסים אמריקנים חשובים באזורנו. הראשון הוא "תהליך השלום" שהתחיל באוסלו על-ידי הוזים ישראליים שבסופו של דבר גררו את ראש הממשלה רבין למלכודת שבמעמקיה נרצח. הם הפתיעו את קלינטון וגרמו
ברצוני להפנות את תשומת לבך אל קודמיך, הנשיאים קלינטון ובוש, אשר נתנו יד, גם אם בדיעבד, לתהליכים שגויים ומסוכנים שהתחילו אמנם בישראל, אבל פגעו גם באינטרסים אמריקנים חשובים באזורנולו להעניק חסות להסכם מסוכן ומפוקפק שעליו חתמה ישראל עם ארגון הטרור הערפאתי. שמונה שנות נשיאותו של קלינטון היו כמעט חופפות לשנים שבין החתימה המבישה על הסכם אוסלו בספטמבר השחור 1993 ועד למלחמת אוסלו – התוצאה הצפויה מראש והבלתי נמנעת של הסכם זה – שנפתחה בספטמבר השחור 2000 על-ידי רשות הטרור הפלשתינאית בהנהגת ערפאת.
התהליך המסוכן האחר הוא "חזון שתי המדינות" של הנשיא בוש ו"תהליך ההינתקות" של ראש הממשלה שרון, שעננת חשדות פליליים אפפה אותו, ואשר הפתיע את בוש, שכמובן לא יכול היה להיות יותר ציוני משרון. התוצאה של גירוש היהודים מבתיהם בארצם – מעשה שאיננו יהודי, איננו דמוקרטי ואיננו מוסרי, ואשר צריך לקומם כל מי שזכויות האדם וערכינו המשותפים יקרים לו באמת – אף היא היתה צפויה מראש ובלתי נמנעת: המלחמה בעזה מול האויב הפלשתינאי, החמאס, שנבחר על ידי הפלשתינאים עצמם ומבטא את רצון הרוב מביניהם.
מאז 1993 יזמה ישראל עצמה את השקרים כאילו השלום מותנה בהקמת מדינה פלשתינאית בלב ארץ ישראל המערבית וכאילו יש הבדל בין היעדים של החמאס לאלה של רשות הטרור הפלשתינאית. למרות שההונאה גלויה ומדממת, השמאל בישראל מסרב להכיר באחריותו למלחמות שהביא, ו"העולם" אינו יכול להיות יותר ציוני ממנהיגי ישראל. הסכנה המאיימת עליך, כבוד הנשיא, היא שגם אתה תתפתה להאמין בשקרים הללו. אם חלילה תתחיל את דרכך ברגל שמאל, אתה צפוי להיכשל כמו קודמיך. אבל, אתה הן הבטחת שינוי.
שלום אמת אפשרי בין מדינות דמוקרטיות, הנאמנות לערכים משותפים של זכויות האדם וערכים אוניברסאליים שניתנו לעולם דווקא על-ידי עם ישראל. שלום יחסי אפשרי בין מדינות שלפחות אחת מהן אינה דמוקרטית, אם ורק אם, יתקיים ביניהן מאזן הרתעה. מעשיהם ומחדליהם של מנהיגי ישראל בשנים האחרונות שחקו את ההרתעה הישראלית, ולפיכך הרחיקו את השלום.
מאז אוסלו 1993, נשלטת ישראל על-ידי נטיות אובדניות ועל-ידי שטיפת מוח כאילו ניתן להגיע לשלום באמצעות התאבדות: שקר הקמת מדינה פלשתינאית. האמת היא שהאינטרס הישראלי והאמריקאי מחייב הינתקות מהשקרים שדרדרו את ישראל ושכניה מאז. יש להשליך את "חזון שתי המדינות" לפח. שלום לא יצמח ממנו.
ברצוני לבקש ממך לפתוח במחווה שלא עשו קודמיך שנכשלו, במקום להתחיל ברגל שמאל: לשחרר את יונתן פולארד, שלא גרם לארצות-הברית ולו חלק זעיר מהנזק ומהכאב שגרמו לישראל ערפאת, אבו-מאזן, איסמעיל הנייה וחבריהם. בהמשך תוכל להצליח רק אם תגמול את ישראל ממצעד האיוולת של העומדים בראשה, בשיתוף עם קודמיך. סיסמתך היא שינוי. אתה ואני יכולים לעשות את השינוי.