מינוי וייסגלס כמייצג את ישראל הינו מסוכן למדינה והרה אסון לממשלת נתניהו. אך הוא גם מעיד על יוזמו, השר ליברמן, כמי שמדבר ימין, אך עושה שמאל

חידת ליברמן – נץ טורף? מנהיג קשוח? פוטין ישראלי? או שמא משהו אחר לחלוטין - אולי ההיפך הגמור? יתכן שהתשובה ניתנת ע"י כוונתו למנות דווקא את דב וייסגלס לשליח מדיני, רעיון מבהיל למדי נוכח ניסיון העבר.

במשך תקופה ארוכה ייצג עו"ד וייסגלס את הקזינו ביריחו שבו היו שותפים הרשות הפלשתינית והמיליארדר האוסטרי מרטין שלאף, המקורב אף לליברמן והדרוש כיום לחקירה בישראל. כנציג הקזינו איים וייסגלס בתביעת דיבה נגד האלוף יעקב אור שהעז לגלות כי מהקזינו יורים עלינו וכספיו משמשים למימון הטרור. לשיא ניגוד האינטרסים הגיע בתקופה שניהל את לשכת ראש הממשלה שרון, ובאותו זמן שירת את הקזינו של הרשות הפלשתינית בעיצומה של הלחימה נגדה.

עופר שלח ורביב דרוקר תיארו בספרם "בומרנג" תמונה מטרידה שלפיה וייסגלס הוא שדחף באופן מניפולטיבי את שרון לבצע את "ההתנתקות". וכאשר שרון התווכח איתו וטען לחשיבותם הבטחונית העצומה של ישובי גוש קטיף, הוא הטיח בו כי סופו ההיסטורי יהיה מר. "הוא היה נאמן לגישה המניפולטיבית: אריק לא מסכים עכשיו, אבל יסכים אח"כ". וייסגלס שיכנע גם את 'פורום החווה', שאם לא יבצע את העקירה – "שרון עלול לרדת מהבמה כזקן חסר משמעות". בנוסף מופיעים בספר דיווחים על כך, שוייסגלס דיבר בארה"ב על נסיגות עמוקות בהרבה מאשר ברצועת עזה, עד סמוך לגבולות 67', וטען שמערכת הבטחון כביכול תומכת בכך. כן מוזכר בספר שוייסגלס תמך בפורומים סגורים בהסכם ז'נווה של יוסי ביילין.



לעיתים היתה תחושה ששיקולים אישיים ושיקולים זרים, בלתי ענייניים, משפיעים על האופן שבו מתקבלות החלטות בנוגע לבטחון ישראל –

בוגי יעלון על דב וייסגלס

ספרו של משה 'בוגי' יעלון, 'דרך ארוכה קצרה' תואם להפליא ל'בומרנג': "וייסגלס אמר לי באחת הפגישות שבהן ניסה לשכנע אותי לתמוך בהתנתקות, שמעמדו הפוליטי של שרון בירידה, ולכן הוא צריך לעשות מעשה"... "וייסגלס ניהל את המגעים המדיניים שנגעו להתנתקות באופן חובבני וחסר אחריות. לעיתים היתה תחושה שהוא ממדר את כל הגורמים הנוגעים בדבר, ע"מ שיוכל לנווט את התהליך כרצונו, כשהוא לא מגלה את האמת כולה אף לרוה"מ עצמו. אופן ההתנהלות חסר היושרה וקל הדעת של וייסגלס גרם נזק בל ישוער לאינטרסים ישראליים חיוניים ביותר"... "היתה תחושה שוייסגלס מנהל את ענייניה של ישראל באופן חסר אחריות. אמירות עמומות, לפעמים גם אמירות סותרות והכחשות, היו חלק מאופן ההתנהלות. לעיתים היתה תחושה ששיקולים אישיים ושיקולים זרים, בלתי ענייניים, משפיעים על האופן שבו מתקבלות החלטות בנוגע לבטחון ישראל".

איתן הבר כתב כי אם הדברים הללו לא יופרכו ע"י וייסגלס, ייכנס גם הוא להיסטוריה כמי שחולל "מפנה לרעה בסיפור הציוני" (ידיעות אחרונות, 12.10.08).



וייסגלס לא הפריך.



אין כמו הערכותיו שלו לגבי תוצאות האסון הלאומי של "ההתנתקות" להעיד על שיקול דעתו. לפני הנסיגה זילזל בטילים וכינה אותם "חפצים מעופפים". לאחר מעשה הצהיר בעזות מצח כי התוצאות היו חזויות וברובן הגדול התפתחו בכיוון חיובי מבחינתנו. (ערוץ 2 28.7.07). כמו כן, התגאה וייסגלס בציניות שהמהלך הוציא 8,000 מתנחלים מטווח הקסאמים, אך שכח משום מה להזכיר את מיליון התושבים שנכנסו לטווח.

מינוי וייסגלס כמייצג את ישראל הינו מסוכן למדינה והרה אסון לממשלת נתניהו. אך הוא גם מעיד על יוזמו, השר ליברמן, כמי שמדבר ימין, אך עושה שמאל.