הצלת החיים או כבוד המתים, מה עדיף?
הצלת החיים או כבוד המתים, מה עדיף?

עלתה שאלה בימים אחרונים אם מותר לבנות חדר המיון (החדש המתוכנן) של בית חולים ברזילי (אשקלון) במקום שנמצאו עצמות בששה קברים עתיקים. טענת המתנגדים היא שבנוסף לעצם איסור בזיון המת, יש גם סכנה של תקדים, שבשאר ארצות יתחילו לעקור קברי ישראל ממקומותיהם.

אבל יש לתמוה על האוסרים, הרי דין מפורש בשולחן ערוך "קבר המזיק את הרבים, כגון שהוא סמוך לדרך, אפילו נקבר שם מדעת בעל השדה מותר לפנותו ומקומו טהור, ואסור בהנאה" (יורה דעה, סי' שסד, סעיף ה). ומה נקרא "מזיק את הרבים" יותר מהזזת הבניין כמה מאות מטרים?! חולה המגיע לחדר המיון הרי כל רגע של עיכוב בטיפול הוא לפעמים קריטי, וכאשר מדובר במאות אנשים במשך השנה המגיעים לטיפול דחוף, אין ספק שלחלק מהם יש בעיכוב פקוח נפש ממש.



ומה נקרא "מזיק את הרבים" יותר מהזזת הבניין כמה מאות מטרים?! חולה המגיע לחדר המיון הרי כל רגע של עיכוב בטיפול הוא לפעמים קריטי, וכאשר מדובר במאות אנשים במשך השנה המגיעים לטיפול דחוף, אין ספק שלחלק מהם יש בעיכוב פקוח נפש ממש

ואמנם, הרי סוף הסעיף המצוטט שהבאנו קובע שהקבר אסור בהנאה? אבל הרי השולחן ערוך עצמו (סי' שסד סעיף א) מלמד שמדובר באבן המצבה, היא שנאסרת בהנאה, ולא האדמה שהרי "קרקע עולם אינו נאסר". וגם למי שמפקפק, הרי בעת שיעסקו בהקמת הבניין, יחפרו ע"י טרקטור להניח יסודות הבניין, ויסירו משם כל האדמה עד לעומק רב ויביאו האדמה למקום אחר, שם יתבטל תוך אדמה אחרת.

גם ה"חזון איש", שהמתנגדים להזזת העצמות מזכירים את שמו, הרי הוא כתב כי אם הקברות הם תוך חמשים אמה מהעיר, מזיזים אותם משם למען לא ייכשלו עוברים ושבים בטומאה (ספר טהרה, פרק רט, סוף סעיף ז). וכאן בנידון בו מדובר, העצמות סמוכים לבנייני העיר.

ויש לתמוה על המתעקשים לא להזיז העצמות, "אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש". כיצד על איסור שהוא מדרבנן, הם גורמים לחילול השם שהבריות יאמרו ששומרי התורה לא איכפת להם מצרכי החיים. הרי עד שיקימו בניין אחר ובסמוך,יתארך הזמן עוד שנתיים. וגם הבניין החילופי יהיה קטן יותר מהמיועד הנוכחי, ויכיל פחות מטות. הרי פקוח נפש בהחלט.

ולעניין חילול השם שגורמים הלוחמים העקשים, הרי "אחד שוגג ואחד מזיד" נענש כשיש חילול השם (אבות פרק ד משנה ד). מדוע הם מזלזלים בזה?

ודאי שהרבנות הראשית לישראל, שהם הנציגים המוסמכים של הציבור, אם הםהתירו הדבר, אין טעם לערוך "מלחמת חרמה".

נקוה ששפיות הדעת תחזור לעמנו, והממשלה לא תיכנע ללחצים קואליציוניים.הצדק והאמת ינצחו.