חיסול האופציה הגרעינית האירנית תמורת מסירת יו"ש התבטאה בהצעה המגונה של רם עמנואל "בושאר תמורת יצהר". החבורה המנותקת מהמציאות המאכלסת את ממשל אובמה חשבה כי פיוס האיסלאם הקיצוני, מחמאות, ו"דיבור שלום" בגובה העיניים עם אחמדיניג'אד, ייענה ע"י השכל הישר שלו וניתן יהיה להגיע להסדר. כך, דמיינו, ניתן יהיה לצוד שתי ציפורים במהלך אחד, לעצור את האטום, לסגת מעירק ולהחזיר את היציבות למזה"ת וגם להגיע להסדר היסטורי בגזרה הישראלית כהשלמה לאידיליה.
אלא שלרודנים יש רפלקסים הפוכים והם מפרשים פייסנות כחולשה. אובמה, הקריקטורה של צ'מברליין, השיג, כצפוי, את ההיפך. אחמדיניג'אד מצפצף ובממשל התבוסתן השלימו סופית עם התגרענותה של אירן, אולי כחלק מניסיון להגיע לעסקה שבה תואיל איראן בטובה לממש את מילוי הבטחת הבחירות של אובמה לנסיגה מעיראק.
אחת ממטרות ניפוח המשבר סביב ירושלים היתה להוריד את ישראל מהדרישה לעצור את האטום האירני ומניסיון ישראלי לפעול עצמאית. הסנקציות המתגבשות כלפי אירן הן מעטות מדי ומאוחרות מדי וככל שהדבר תלוי באובמה, יהיה לאיראן נשק גרעיני.
אבל ספק אם תקיפה קונבנציונלית ישראלית יכולה לנטרל את המערכת האיראנית. הבעיות העיקריות הן שאין ביטחון שידועים מיקומי כל האתרים
אבל ספק אם תקיפה קונבנציונלית ישראלית יכולה לנטרל את המערכת האיראנית. הבעיות העיקריות הן שאין ביטחון שידועים מיקומי כל האתרים, ואם כן, מאוד יתכן שלא ניתן לפגוע בהם במעמקי ההרים. לכן תקיפה, שלבטח תוביל למלחמה עם איראן, סוריה, לבנון ועזה (ותודה לגאונים האסטרטגיים ברק ושרון שלא ראו משם מה שכל ילד ראה מכאן), לא תבטיח את חיסול האיום הגרעיני. כלומר אנו עלולים למצוא את עצמנו גם עם מלחמה וגם עם אטום איראני.
יתר על כן. תקיפה ישראלית ומלחמה במזה"ת יובילו מן הסתם לחסימת המפרץ הפרסי ולהדלקת הנפט הסעודי ע"י איראן, כלומר למשבר עולמי חסר תקדים. האשמה תהיה ישראל, כמובן, וסביר להניח שאנו נספוג סנקציות חמורות, כלומר צירוף של מלחמה כוללת עם אמברגו נשק ואף אמברגו כללי.
בנוסף, תקיפה תגבש את העם האיראני סביב השלטון, שכבר איבד את הלגיטימציה, ותחסל את הסיכויים להפיכה.
השיטה היחידה שבה ישראל יכולה לעצור את האטום האירני בכוח היא ע"י שימוש בנשק גרעיני טקטי, שגם אם לא יחדור לעומק האתרים, יזהם לאורך זמן את הגישה אליהם. אך אין סיכוי שבתנאים הנוכחיים תשתמש ישראל ראשונה בנשק גרעיני.
כלומר ישראל תיאלץ להסתמך על מאזן אימה גרעיני, משענת יציבה למדי מול מדינות רגילות, קצת פחות מול מופרע כמו אחמדיניג'אד, אך כנראה שאין ברירה.
מה יקרה לאחר התגרענות אירן? תסריט אפשרי הוא שתחת הגיבוי האטומי תבקש אירן לבסס את כלכלתה ולהפוך למעצמה ע"י השתלטות על איזורי הנפט של דרום עיראק, כווית וצפון מזרח סעודיה העשיר בנפט, שרוב תושביו שיעים. אובמה השמאלן אינו מסוגל להבין כי האינטרס של אירן דווקא מחייב נסיגה שקטה של ארה"ב מעיראק שתמנע סיבוכים בעת השתלטות על דרום עיראק השיעית.
ישראל תשב, רגל על רגל, ותראה איך מדינות ערב מזיעות ומפעילות לחצים אדירים על אובמה לחסל את הגרעין האירני. אם יעשה זאת, לא ניתן יהיה לטעון שהדבר נעשה עבורנו לאחר מכן תתבסס איראן כמעצמה עולמית גרעינית, בעלת שליטה על כמחצית מהנפט העולמי. אבני הדומינו הבאות יהיו מדינות המפרץ, ירדן ומצרים, כאשר סוריה ולבנון כבר איתה ותורכיה בכיוון.
העולם יחזור להיות רב מעצמתי וחשיבותה של ישראל כמוצב קדומני תחזור ותהפוך לקריטית עבור העולם החופשי. ישראל תהיה הגיבוי היחידי של מצרים וירדן, והמעצור האחרון בפני התקפה מוסלמית ישירה על אירופה. ארה"ב, ללא קשר לזהות הנשיא, תדבר אלינו אחרת.
לפיכך צריכה ישראל לעשות מהפכה ולהודיע כי מבחינתה נושא האטום האיראני אבוד מאחר שהעולם חיבל במאמצים לעצור אותו והיא אינה מוכנה לשלם מחירים מדיניים תמורת צעדים שיינקטו בנושא. כך תישבר הנוסחה של רם עמנואל, וכמו שכתבתי בבושאר תמורת יצהר, ישראל תשב, רגל על רגל, ותראה איך מדינות ערב מזיעות ומפעילות לחצים אדירים על אובמה לחסל את הגרעין האירני. אם יעשה זאת, לא ניתן יהיה לטעון שהדבר נעשה עבורנו ולתבוע סחורה מדינית ישראלית. ואם לא - אז בבניין ירושלים ודימונה ננוחם.