עד לפני שנים לא רבות, השם 'הולילנד' היה מושג של גאווה ירושלמית. כאן היה דגם של ירושלים בימי בית-המקדש השני, שבנה הארכיאולוג הנודע פרופ' מיכאל אבי-יונה ז"ל. מטיילים ותיירים רבים, ישראלים ושאינם ישראלים, שביקרו בירושלים, נהגו לפקוד את המקום כאחד מאתרי התיירות החשובים והחיוניים של העיר כדי לראות ולו מזעיר אנפין של ירושלים של הבית השני. אמרת 'הולילנד', אמרת ההיסטוריה היהודית של ירושלים.
ישנה סמליות רבה בעובדה שפרשת השחיתות בה מעורבים שני ראשי עיריית ירושלים לשעבר, קרויה על שם 'הולילנד'. כי מדינת החשמונאים מימי הבית השני, המהדורה המוקדמת של מדינת ישראל, החלה להתפורר בגלל הסתאבות ושחיתות. שוחד, רדיפת בצע, מנהיגים מושחתים ועבריינים, סכסוכים בצמרת הפוליטית, שנאת אחים ורציחות פוליטיות – כל אלו איפיינו את שלהי מדינת החשמונאים ערב תחילת תקופת הכיבוש הרומי, שהסתיים בחורבן בית-המקדש. מדינת החשמונאים החלה להתפורר כשהולילנד (ארץ הקודש) הפכה למונילנד (ארץ הכסף).
אך סמלי הוא איפוא, שכשם שמדינת החשמונאים מימי הבית השני נעקרה בסופו של דבר בגלל אותה שחיתות והסתאבות ונותרה רק זיכרון היסטורי-ארכיאולוגי, כך נעקר ממקומו גם דגם ירושלים מימי הבית השני והועבר למוזיאון ישראל המשמר את ההיסטוריה והארכיאולוגיה כדי לפנות את המקום למפלצת הארכיטקטונית המשדרת את השחיתות במלוא עוצמתה למרחקים לכל ארבע רוחות השמיים. מגדל בבל של דורנו, עם כל המשמעויות של השם הזה.
השוואה מפחידה? גם אותי. אבל לנו עוד יש הזדמנות אחרונה לעצור את התהליך, לדאוג שמדינת ישראל לא תהיה העתק היסטורי של מדינת החשמונאים אלא תהיה כפי שאנו אומרים בתפילה לשלום המדינה, "ראשית צמיחת גאולתנו".