בזמנו כשגורמים שונים רצו למסור את רמת הגולן לידי האויב, נעשו סקרים שונים שמטרתם הייתה לטעת את הרעיון בלב העם. וכך, קיבלה ערב אחד גיסתי- המתגוררת בקשת- שיחה טלפונית מסוקרת נוטפת דבש של השתתפות בצער. זו ביקשה לדעת, וזה ציטוט: כשיפנו אותך מהגולן איפה את רוצה לגור? גיסתי החביבה לא התבלבלה והשיבה: כשתמותי, היכן את רוצה להיקבר?

לאחרונה, אנו עדים להעלאתו של רעיון ישן- חדש על מתנחלים יהודים במדינה ערבית בארץ ישראל. ואני חושש שגם טובי אנשינו נפלו בפח הרעיוני וההיסטורי כאן. מהמהלך הזה נובעת תובנה שזו אינה מדינת ישראל, שאין כאן זכויות לריבונות יהודית, שההיסטוריה האמיתית אינה לצידנו. וכמובן שדר של עייפות החומר וייאוש מדעת. ואין ספק שזו פתיחה נהדרת- לאויבינו המרובים- לטעון שכלל אין ליהודים זכות בארץ ישראל. נרטיב שהושמע בבית הלבן מפי העיתונאית הבכירה ביותר, בפי מפגינים באירופה, וכובש לו מקום בשיח העולמי מבלי מאבק נגד חד וחריף.

במישור הזה גם אין צורך להתעמק בצד המעשי. שהרי ההוכחות פזורות בקהילות היהודיות הפורחות בירדן, בחיי התרבות היהודיים במצרים, בישיבות בבבל- עיראק, באיראן ובכלל בארצות האסלאם החיות לפי החרב. במיוחד מוצע ליהודי לכתוב צוואה טרם שהוא דורך על אדמת סעודיה, המודרנית להפליא, בבואו לבקר בקברי האחים של היהודים נרצחי מוחמד ואנשיו. ניתן להוסיף כאן את ברכת התקשורת הישראלית, שופר השמאל, שתשמח להיפטר בבת אחת מהימין המתפשט. כך גם לא יצטרכו לייבא לכאן גויים במטרת העל לחזק את כוח השמאל והחילונים. כלומר, גם בישראל העתידה יגבר הרוב היהודי, עם הזמן.

אין ספק שזו פתיחה נהדרת- לאויבינו המרובים- לטעון שכלל אין ליהודים זכות בארץ ישראל. נרטיב שהושמע בבית הלבן מפי העיתונאית הבכירה ביותר, בפי מפגינים באירופה, וכובש לו מקום בשיח העולמי מבלי מאבק נגד חד וחריף

נדמה לי שאם זה הכיוון, הרי שיש לחדש את מחשבת מדינת יהודה שדוברה הרהוט- הנחשב גם להוגה הרעיון, שיש לו אבות נוספים-  מיכאל בן חורין, איש נוב, נשא אותה על כפיו. אין זה רק הצד הפרקטי שבו יש למדינת ישראל בן ברית אחד, נאמן לחלוטין. (מה גם שכריתת ברית אחים ביניהן מקבלת משמעות של אמת.) יש בכך הגיון אפילו לפי שרת החינוך לשעבר (ב"ה), הכוהנת הגדולה של מקצוע האזרחות, שטענה – לגבי שכונת שמעון הצדיק- שהעובדה שגדל שם דור שלישי, יוצרת זכות ומציאות של קבע. (לא, היא לא התכוונה ליהודים. אף שלדעתי גם יהודי הוא בן אדם). משמע, מתיישבי יו"ש, וגם יהודי עזה, הם בעלי בית בנחלתם. גם החוק הבינלאומי, אגב, תומך יותר בזכויות מדינת ישראל בחבלי מולדת אלו, לו מדינת ישראל הייתה עומדת על זכויותיה. ואולי, יחזור הסכסוך הישראלי- פלסטיני, לשמו הנכון: הסכסוך היהודי- ערבי.

כלומר, זכות ההגדרה העצמית של היהודים מעוגנת לא פחות מכל אחד אחר. הזכות ההיסטורית, היא בעלת הוכחות חד משמעיות, ומרבית העולם מקבל אף את הקושאן התנ"כי. לכך יש להוסיף את הצהרת בלפור ואת המנדט שנתן האו"ם לבריטים להקמת בית לאומי יהודי בכל ארץ ישראל, כולל עבר הירדן. אפילו זכות ההגנה מול הפורעים- לפני קום המדינה, בעת הקמתה ולאחר מכן- מקנה למתגונן, משפטית, את הזכות להבטיח את בטחונו ולמנוע עוד התקפות של השכנים. כולל שליטה על מקומות שמהן צפויה הסכנה.

כלומר, מדינת יהודה היא תשובה טובה יותר מהשדר העולה מהנכונות לחיות תחת עול זרים. וצר להיווכח שהמציעים אינם מודעים שהמשתמע הוא שזו בכלל אפשרות! שיוצא מכך שהערבים אינם רוצים לזרוק אותנו לים. וכבר למדנו שרעיונות כאלו מנוצלים היטב על ידי אויבינו ויריבנו. ומובילים למחוזות נוראיים