נישואין באהבה

ט"ו באב, היום המסוגל לחתונות, כבר מאחורינו. 'היום שאחרי' הוא זמן מתאים להשקיף מעט, מן הזוית הציבורית, על נושא הנישואין כדת משה בישראל. כ-35,000 זוגות יהודים נרשמים בשנה לנישואין הלכתיים, ומממשים את זוגיותם לפי מסורת ישראל. מאידך, אין זה סוד כי אלפים (כן ימעטו!) מממשים את זוגיותם ללא חופה וקידושין. ומדוע? הרבה מתירנות עושה; הרבה ירידת ערך המשפחה עושה; הרבה אופנה עושה; אך גם הרבה - דחייה מפני הרבנות עושה.

קבוצה אחרונה זו זכתה למענה הולם באמצעות מיזם (פרוייקט) הנישואין של רבני צוהר, שחולל מהפך תדמיתי ותרם לעידוד נישואין יהודיים תחת חופה. אלפי זוגות בשנה(!), שלא רצו לראות רב בקירבתם, משבחים ומפארים את רבני 'צוהר' אשר השכילו להטעימם לקראת יום שמחתם מעט מטעמה של היהדות הטובה והיפה, ולקיים טקס שרוח הבריות נוחה הימנו. עורכי החופה וקידושין, דרך כלל, נפגשים עם בני הזוג לשיחה או לשיחות מקדימות, ואגב עיצוב טקס החתונה מקרבים אותם לכריתת ברית אהבה ונאמנות ברוח דת משה וישראל. והכל, לא תאמינו, בהתנדבות, בעלות שיחת טלפון אחת למשרדי 'צוהר'.

הקשר והתרתו

ומנגד - תמונת הראי; לצערנו שיעור הגירושין עולה בהתמדה, פחות או יותר מאותן סיבות שמנינו לעיל המונעות מלקשור קשרי חתונה מחייבים. אך בתחום הגירושין המצב החברתי, המשפטי והיהודי הרבה יותר מסובך; הנשוי כהלכה חייב להיפרד באותו מסלול. אין דרכים עוקפות בית דין, וללא גט 'מייצרים' ממזרות עתידית לצאצאי האשה. דא עקא, עד כמה שזוגות רבים אינם מעוניינים ברב ממוסד בחתונתם, כפליים ושבעתיים סולדים הם מבתי הדין הרבניים שיעסקו בסכסוכי פירודם...

רבים מהם פונים (בהסכמה או בגרירת צד אחד) להסדרי רכוש, ואפילו ענייני הילדים, לבתי משפט לענייני משפחה או לבוררים פרטיים. ההסדרים שיקבעו ב'ערכאות' אלו ישמשו בסיס לקבלת הגט בבית הדין הרבני. המציאות מוכיחה כי כ-70% (ואשמח אם יתקנו אותי!) מהמתגרשים אינם נותנים אימון בבית הדין, והם מייעדים לו רק את שלב הגט.

צוהר לבית דין

לאחרונה התבשרנו (בעלון 'צוהר') כי גמלה החלטה בקרב רבני 'צוהר', בהסכמת רבנים 'מובילים' ובברכתם, לייסד בי"ד לבוררות משפחה שיתן 'שירות משפחתי' זה על פי ההלכה וחוק הבוררות ומתוך קשב והכרת צרכי החיים. השירות מיועד הן למתגרשים שיבחרו להיעזר בו, והן לזוגות שיחתמו הסכם קדם-נישואין (כמקובל בארה"ב) שתוכנו יהיה קבלת מרות בי"ד זה כבורר, אם חלילה יעלו על שרטון. פרוייקט זה הוצע לפני כשנתיים ע"י מכון 'צומת', ולהלן סעיפים אחדים ממינשר החזון:

בית הדין יאוייש ע"י 2 רבנים בעלי כושר דיינות מטעם הרבנות הראשית ורב שלישי בעל רקע וכישורים מתאימים (כמו משפט, כלכלה, רווחה).

בית הדין יתמודד עם כל השאלות הממוניות של בני זוג הנמצאים בהליכי פירוד, גם עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג.

בית הדין ידון בין השאר גם בגובה המזונות מתוך התחשבות במכלול הנסיבות ושיקולי צדק וכיו"ב.

בית הדין, כבורר, יהיה מוסמך לחייב הוצאות, שכ"ט וכד' את הצד הנראה בעיניו.

בית הדין יעדיף התדיינות ישירה בין הצדדים, ללא עורכי דין או טוענים רבניים.

בית הדין יוועץ במומחים בתחומי הזוגיות, הכלכלה, המשפט, הפסיכולוגיה (גברים או נשים), כולל שיתופם במעמד הדיון.

הליכי ביה"ד יהיו מהירים ויעילים ככל הניתן, בהתאם לנסיבות ולהיענות הצדדים.

וגם בית דין לזהות יהודית

ונחזור למחוזות הנישואין, השמחים יותר, ונעלה אתגר נוסף לביה"ד. ומה ענין בי"ד אצל נישואין? יש ויש! למשל, בירורי יהדות למי מבני הזוג הזקוק לכך לקראת נישואיו, בשל היותו עולה או חסר כתובה מוכרת מחתונת הוריו. בי"ד של שני רבנים בעלי כושר דיינות, ובצידם מומחה דובר רוסית, יכול להעניק שירות לנישאים, ולא רק למתגרשים.

וצלע בית-דינית נוספת ראויה לחשיבה; גיור לשם נישואין לאלו הראויים לכך עפ"י כל קנה מידה של בתה"ד לגיור, אך נמנע מהם עקב בעיות פורמליות מצד משרד הפנים. הללו 'מתים' להתגייר ולחיות בטהרה כדת משה וישראל, אך מינהל האוכלוסין מעכב: אי אתם רשאים! תמתינו שנתיים-שלש ויותר!

עד כה הללו מצאו ישע בבתי דין חרדיים המגיירים לשם שמים. אין סיבה שלא יקום בי"ד דומה בחצר הדתית-לאומית, המתאים למתגיירים ככפפה ליד. בי"ד כזה תואם לחלוטין את חוק הגיור שהוצע לאחרונה ע"י ח"כ דוד רותם, בתמיכת הראשל"צ הרב עמאר נר"ו, המאפשר גיור 'דתי' מבלי שיעניק אוטומטית אזרחות מלאה (לה דרושה הסכמת משרד הפנים. אך אל דאגה, הנשואה לישראלי תקבל אזרחות, בשלבים, מכח נישואיה).