אנחנו סובלים מאינפלציה של וועדות חקירה, אבל רק כשהפאשלה היא צבאית. מחדלי-שלום, ואפילו פשעי-שלום, גם כאלה שהציתו מלחמות, אינם נחקרים. אולי מפני שחקירה מחפשת אשמים, אך תחת דגל השלום הכל מותר ואין נשיאה באחריות. "בטחוניסט" אינו מוגן על תקן אתרוג, רק "השלום" מעניק חסינות.
מי בדק את תהליך קבלת ההחלטות לצורך הסכמי אוסלו, שכידוע הורתם היתה בחטא? איזה פורום אישר לנתניהו למסור את חברון וחבלים ביו"ש, ולאחרונה להכריז על "שתי מדינות" - בניגוד להתחייבויותיו לבוחריו? עם איזה גוף ממלכתי נועץ ברק לפני שהציע לערפאת בקמפ דייויד כמעט הכל? ומי הסמיך את "פורום החווה" – גוף קנונייתי, אנטי ממלכתי, לבצע את "ההתנתקות" ?
קורבנות יום הכיפורים ולבנון א' החרידו את העם. "קורבנות השלום", שלא נפלו מהם בהרבה, לא נרשמו בתודעה.
השיחות הישירות עם רמאללה שישראל עלולה להיקלע לתוכן, אולי בכל זאת יובילו לוועדת חקירה, בגלל חומרת התוצאות. למענה, נביא כאן הדמייה של שאלות מתבקשות לרוה'מ:
מי בדק את תהליך קבלת ההחלטות לצורך הסכמי אוסלו, שכידוע הורתם היתה בחטא? איזה פורום אישר לנתניהו למסור את חברון וחבלים ביו"ש, ולאחרונה להכריז על "שתי מדינות" - בניגוד להתחייבויותיו לבוחריו?
ידעת, שאבו-מאזן חותם רק בשם מחצית מן הפלסטינים, וזו חתימה חסרת ערך מפני שתוקף כהונתו פג בינואר 2009. לעומת זאת, וויתורי ישראל הם בלתי הפיכים. לא היה לך ייעוץ משפטי?
גם כשהמו"מ התנהל, לא פסקה ההסתה של הרשות הפלסטינית - בפוליטיקה, בחינוך, בתקשורת. לא הסתירו שזו תהיה מדינת אויב. למה התעלמת?
האם צפית את ההשפעה המסוכנת של "פלסטין" עצמאית על דו-הקיום השברירי עם ערביי ישראל?
האם הרהרת במשמעות ההיסטורית ההרסנית של קריעת ירושלים וחבלים היסטוריים אחרים מן העם היהודי ע'י מדינה הקוראת לעצמה "ישראל"?
כאלה הן השאלות שוועדת חקירה עשויה להעלות בעקבות המפולת הצפויה בוודאות, כבוא העופרת היצוקה אחרי ההתנתקות.
ולכן אין לרוה"מ מה לחשוש : לא תהיה ועדת חקירה.