האם אובמה ממחזר התחייבויות?
האם אובמה ממחזר התחייבויות?

השבועון הבריטי "אקונומיסט" בדרך כלל אינו מהווה במה אוהדת לעמדה הישראלית, במיוחד כשמדובר בחוסר הסכמה בין ירושלים לוושינגטון. אך השבוע אחד מהטורים שלו ציין את הבעייתיות בדרך שבה ממשל אובמה הרכיב את חבילת התמריצים בעבור ישראל, שתוענק לה בתמורה להמשך ההקפאה.

הכתבה ציינה שבעבר זכתה ישראל לתמיכה ללא תנאי בכל הקשור לשמירה על יתרונה הצבאי האיכותי ויכלה לסמוך על תמיכה אמריקנית ללא תנאים באו"ם. כעת, הזהירה הכתבה, כל שהיה בעבר "ללא תנאים," הפך להיות "על תנאי," משום שהממשל יצר התניה בין תמיכה באו"ם להמשך ההקפאה.

אפילו הממשל עצמו נתן ביטוי חלקי לניתוח זה בתדריך לכתב המדיני של ה"ניו יורק טיימס" מארק לנדלר, בו נאמר לו שלמרות שהחבילה האמריקנית נדיבה, היא "אינה מהווה הרחבה של התמיכה הרגילה שארה"ב מעניקה לישראל."

האם יש צדק בדברי ה"אקונוסמיסט?" תמיכה אמריקנית באו"ם הייתה תוצאה של שורת הסכמים בילטראליים בין המדינות בשנות ה-70. אלו החלו מיד בתום מלחמת יום הכיפורים, כשארה"ב הייתה מעורבת בכינוס ועידת השלום בז'נבה.

כאשר רבין בתקופת כהונתו הראשונה השלים את הסכם ההפרדה עם המצרים, ארה"ב וישראל חתמו על מזכר הבנה, שבו וושינגטון קיבלה על עצמה "להתנגד ואם יש צורך להטיל וטו" על כל יוזמה שמטרתה לשנות את החלטות 242 ו-338, "באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כוונותיו המקוריות."  

הסכם זה היה פרי הבנות שהושגו בין יגאל אלון לקיסינג'ר. בואו נניח שהפלסטינים מצליחים לקבל את הסיוע של חברה במועצת הביטחון בניסוח הצעת החלטה, שקוראת על החברות באו"ם להכיר במדינה הפלסטינית בקווי 1967. אין ספק שהדבר יהווה ניסיון לשנות את החלטות 242 ו-338. החלטה 242 מעולם לא דרשה מישראל לסגת מכל השטחים שאליהם נכנס צה"ל במלחמת ששת הימים: עובדה ידועה היא שההסכם קרא לנסיגה "משטחים," ולא מכל השטחים שנכבשו. החלטה 338 מצהירה שהחלטה 242 תיושם במסגרת מו"מ.

על פי מזכר ההבנה מ-1975, ניתן לצפות שארה"ב תהיה מחויבת להטיל וטו על יוזמה כזו. יתרה מכך, הסכם הביניים אוסלו 2 מ-1995 מציין בפשטות, שחל איסור על כל אחד מהצדדים, הישראלי והפלסטיני, לנקוט צעדים שיש בהם כדי לשנות את הסטטוס של הגדה המערבית לפני השלמת המו"מ על הסדר הקבע. קלינטון עצמו חתם על המסמך הזה כעד ובכך נתן גושפנקא אמריקנית רשמית נוספת.

בקצרה, לארה"ב יש מספר רב של סיבות המצדיקות הטלת וטו על המאמצים הפלסטיניים לזכות בהכרה במדינה באמצעות האו"ם, ללא קשר להחלטת ישראל על הקפאת הבנייה.

האם ממשל אובמה שכח את ההבנות הקודמות? מדוע על ישראל להסכים להתחייבות אמריקנית לתמיכה שאליה כבר התחייבה ארה"ב בעבר? מה יקרה בפעם הבאה שישראל תעמוד בתוקף מול הממשל על נושא קרדינלי בעיניה? האם ארה"ב תסיר את תמיכתה האוטומטית באו"ם וחוזר חלילה?

אלו שאלות שיש לתת עליהן את הדעת ולשקול אותן בכובד ראש.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"