אם כבנים... אם כעבדים... אם כבנים- אנחנו כאמהות מכירות טבעם של ילדים- כאשר הם רוצים, הם רוצים מאוד!- אוכל, צעצוע, תשומת לב וכו'
גם אנחנו בנים לה' יתברך, אנחנו רוצים את הילד שלנו, אנחנו רוצים אותו, כמו שאנחנו מבינים איך שצריך להיות ילד: להאכיל אותו, לדאוג לו, לכבס לו, לקפל את בגדיו באהבה.
לקנות לו נעליים הכי טובות ובריאות, להעיר אותו בבוקר לתפילה, לחבק אותו בחום כשיחזור, לדמיין את עתידו... אם כעבדים- בעיני הבשר שלנו, עבדים יש להם תפקיד ברור: לעשות את רצון המלך: לומר "מודה אני", להתפלל, לקיים מצוות, ללמוד תורה... לעשות כל מה שהמלך מצווה ועשוי לגרום נחת רוח למלך. אז מה עושים, אם כבנים ואם כעבדים, כאשר המלך מסתיר את פניו ,ומעמיד אותנו בניסיון כל כך קשה? ויותר מזה - "מציץ מן החרכים" לראות איך אנחנו מתמודדים? האם אנחנו עדיין - "אם כבנים... אם כעבדים"...?!?
שלמה נקרא על שם: סבא שלמה - שזכה לחזור בתשובה בסוף ימיו. הרב שלמה זלמן אויירבך, הרב שלמה גורן, הרב שלמה קרליבך, רבי שלמה אלקבץ מחבר "לכה דודי", ושלמה אפשטיין, מקיבוץ חצרים, - חובש קרבי שנהרג על קידוש ה' במלחמת ששת הימים - בזמן שטיפל בפצוע, שמע שריקת פגז, הוא נשכב על הפצוע... גופו של שלמה אפשטיין הי"ד ספג את כל הרסיסים... והפצוע קיבל את חייו במתנה... היו לנו, כהורים, באופן טבעי הרבה מחשבות, חלומות וציפיות 
לא רצה להיוולד! זמן הלידה התאחר יותר משבועיים! זירוז - לא הצליח! וואקום- לא הצליח! הניתוח היה מסובך ומורכב! כאילו אמר לנו "רק עוד רגע אמא, יש לי עוד מה ללמוד עם המלאך שלי כאן בבטן... לא רוצה עדיין לצאת לעולם השקר..." 
משלמה.
אבל שלמה, מאז היותו... בחר בדרך ייחודית, שאנחנו נאלצנו להתאים את עצמינו אליו ואל דרכו. הוא לא השאיר לנו אפשרות אחרת... אופן לידתו העיד על נשמה מיוחדת. לא רצה להיוולד! זמן הלידה התאחר יותר משבועיים! זירוז - לא הצליח! וואקום- לא הצליח! הניתוח היה מסובך ומורכב! כאילו אמר לנו "רק עוד רגע אמא, יש לי עוד מה ללמוד עם המלאך שלי כאן בבטן... לא רוצה עדיין לצאת לעולם השקר..." תינוק חביב ומתוק ביותר, אהוב על כל אחיו ואחיותיו, וכך היה עד סוף ימיו הקצרים... לכל ילד בהיררכיה המשפחתית יש יחסים כאלו או אחרים עם מרכיבי המשפחה. אין לנו הסבר איך שלמה הי"ד היה "רצוי לכל אחיו" ! ענווה שהשאירה מקום ויצרה אוירה נעימה, לא מאיימת, תומכת. אהב את הזולת, והזולת השיב לו אהבה. וכאשר היה מתנגד, נעלב ממשהו או מישהו, חושב אחרת,,, פשוט היה זז הצידה ומשאיר מקום. לא מתנגש. יחד עם זאת היה לו כיף מיוחד במינו להציק ולהתגושש עם אחיו.
רוב הפעמים בצחוקים עד שהבית היה רועד... ולפעמים עד דמעות... הפאות היפות והארוכות שלו, אשר ביום הרצח, נטבלו בדמו הרותח... שמשו אותו לדגדג אותנו. כאשר הייתי שומעת את נשימתו קרובה קרובה לאוזן... ידעתי לצפות לדגדוג קרב ובא... וכמובן עם אור בעיניים וחיוך מאוזן לאוזן... שלמה היה ילד של בית. במשך זמן היותו בבית הספר אשר בישוב, על אף שאסרו על הילדים לצאת משערי ביה"ס, כל הפסקה, ואפילו באמצע שיעור, שלמה פתאום מופיע בבית.
היתה לו דפיקה מיוחדת בדלת לפני שנכנס, אם בקיץ- אדום ומיוזע. אם בחורף- קפוא ורטוב. דפיקה קלה... ושלמה בבית. כבר התרגלנו לכך ... לא שאלנו שאלות... משהו קטן לשתות ולאכול... סיבוב קטן בבית... לנשום את אויר הבית לבדוק שהבלגן שריר וקיים... חיבוק! ושלמה כבר יצא. ביום הרצח, היה איתנו, ליווה אותנו לאוטו בדרכנו לירושלים לקניות וסידורים לקראת חג הפסח... ישב על האופניים כדרכו,,, תמיד היה בזריזות- אופניים, קורקינט... אמר לנו פעם אחרונה בחייו להתראות! חזר על זה כמה פעמים...
"להתראות"... אוצר שלנו, אם הייתי יודעת שזו הפעם האחרונה שאראה אותו עלי אדמה... נסענו לירושלים... ואז התהפך העולם!! והיום, בור ענק נפער בלבנו, חסר, שאין להחליפו בשום דבר. "ריק שואב כוחות". צריך למצוא מקור כוחות כדי להמשיך, ולו אף חיי שיגרה. בימי השבעה דיברנו וחשבנו הרבה... היום אנחנו מתחילים להבין- שכל מה שנעשה, ניזום, נבצע, נבנה, נייסד... שלמה נמצא בכל מקום... כמו חוט שמחובר חזק ללב, נמשך ומושך את הכאב בהתרחקו... בכל מקום, עניין, נושא, רעיון, יוזמה, מחשבה, שלמה הי"ד נמצא.
עכשיו אנחנו לא יכולים לדאוג לו כמו לכל הילדים שלנו. לעשות בשביל שלמה, זו עשיה מסוג אחר. סוג שאנחנו לא הורגלנו אליו עד היום. קודם כל, להיות. פשוט להיות כאן בשביל שלמה. לעשות דברים שעשה ועכשיו לא. ובדקות- אם כבנים- אם כעבדים, מה שנפסק... בנקודה שנפסק... לנסות להמשיך... ללמוד. לברך. לאהוב. לבכות. להתגבר. להשפיע. לקבל את הילדים. לתת. להמשיך את אורו. לנסות לתרגם את המציאות שלו, העכשווית... למציאות שלנו.
הרבה אנשים חלמו על שלמה לאחר שנרצח. בכל החלומות שלמה הופיע- באור גדול. בקדושה. בבית הכנסת. בלימוד תורה. בעזרה לזולת ולילדים קטנים. בחלומות שחלמו עליו, אנחנו רואים מסר ברור, איך להמשיך. כל דבר שבקדושה, ולו אף הקטן שבקטנים, החל משעור תורה לזכותו, ברכה, עניית "אמן", עשיית חסד, לבישת ציצית, גידול פאות, ועד שתיקה והבלגה מול עולבים ומתריסים.. כל דבר שאנחנו אומרים ועושים לזכות נשמתו הזכה והטהורה של שלמה הי"ד, רצוי ומקובל. "הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו ייקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו" בבניין הארץ ננוחם.