ירושלים הנה עיר נמל למרות שאין בה ים. עיר נמל לחופו של הנצח. יורדי ים כבר אלפי שנים בקשו את ידה וניסו לכבוש את לבה והיא בדממת אבניה שומרת אמונים לאהוביה שגלו והורחקו ממנה בכוח הזרוע.
ירושלים של אור וזוהר מושכת אל קוריה המפותלים מלכים, לוחמים, משוררים וחוזים. עיר חומת מגן שמעליה פרושה ככנף נשר כיפת ברזל ובה מתגשמים חלומות, מתעוררות תקוות ושופעות בשורות. בירת ישראל, מאז ולעולם, בה אפילו רכבת קלה נעה בכבדות לאורך מסילה בה חול וקודש משמשים בערבוביה.
יהודים שנפוצו לכל עבר לקחו עימם בצקלונם הדל את השבועה לירושלים. "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". הכיסופים והגעגועים לירושלים נתנו כוח ליהודים לשאת בסבל הקיום בגולה. הכותל המערבי, קבר רחל והר הזיתים נשארו נצורים וחתומים בלב כל יהודי באשר הוא שם.
ברוסיה ופולין, בהרי האטלס והקווקז, בתימן ואתיופיה, בימי שמחה ועצב זכרו היהודים את ירושלים עיר הקודש והמקדש. בב
עיר שחוברה לה יחדו שמחברת את כולם אל שורשי האמת והנצח של הקיום היהודי. עם שלא מחובר לעברו מנותק מעתידו
תי היהודים נותרה פיסת קיר ללא טיח זכר לחורבן העיר, שלוש פעמים בכל יום התפללו היהודים על השיבה לירושלים, מעטים עשו מאמצים ניכרים על מנת לזכות ולהיקבר בה גם אם לא עלה בידם לחיות בה. חרב האיסלם ושיני הנצרות לא הצליחו לנתק את החיבור הנצחי שבין היהודים לירושלים.
ירושלים לא נתחלקה בין שבטי ישראל היא נותרה שייכת לכולם. חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ותיקים ועולים חדשים, ימנים ושמאלנים, עיר שחוברה לה יחדו שמחברת את כולם אל שורשי האמת והנצח של הקיום היהודי. עם שלא מחובר לעברו מנותק מעתידו.
אלפיים שנה של תקווה וערגה התמצו בששה ימים של לחימה קשה וביום השביעי שבנו לירושלים. חיילי צה"ל כלביאים פרצו דרך שער האריות והניפו בגאון את דגל ישראל ברחבת הר הבית. ההר שחזר לידינו לאחר שנים ששועלים הלכו בו. תקיעת השופר בתום הקרב עדיין מרטיטה את הלבבות. פעמי הגאולה שוב נשמעו מכל עבר וחזון הנביאים הולך ומתגשם לנגד עינינו ממש.
איש ממנהיגי מדינת ישראל לא צפה ותכנן את שחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים. שחרורה נכפה עלינו. רק משוררת זהב מופלאה אחת ברגע של התגלות נבואית שוררה בכינור דוד המלך על ככר השוק הריקה ואת דרך יריחו בואכה ים המלח. זכינו לשחרר את ירושלים משום שבאותם ימי המתנה שלפני המלחמה עם ישראל כולו התאחד כאיש אחד בלב אחד. העם המפולג כל ימות השנה ברגע של התעלות אחדותית זכה בתהילת עולם, רק כך היא גאולתה של ירושלים.
בימים אלה שהעולם כולו נערך למאבק אל מול ירושלים האחת, השלמה והיחידה צריך לחזור ולהשתמש בנשק הסודי בדמות האחדות היהודית. כשעם ישראל מאוחד איש לא יכול לו. אם נדע לפורר את חומות האבן שבינינו נוכל לקומם את שחרית ירושלים לעדי עד. צו השעה הנו לשלב ידיים, לחבר לבבות ולהאמין כי גם אם לא קלה היא דרכנו אחת היא אומתנו. כשירושלים של מטה מתחברת לירושלים של מעלה – הנצחון מובטח.