לא צריך להיות מומחה לכיבוי שריפות כדי לדעת שפיצול האחריות לביטחון הציבור בין שרים שונים, המייצגים מפלגות שונות,

לאמרתו של גבלס שאם חוזרים על שקר גדול הרבה פעמים - בסוף יאמינו לו – יש לי תשובה: גם אם חוזרים על אמת גדולה הרבה

הכלי הדיפלומטי שצריך ללוות פעילות של צבא היה מחוץ להבנתם של קברניטי המדינה לפני מלחמת יום הכיפורים ועד לימים אלה.

במקום לבעוט את כדור המו"מ למגרש הערבי נתנו להם לבעוט כדור למגרש הישראלי, בפרצה שמצאו עם סיום הקפאת הבנייה.

הנורמות עליהן התפתחה האינתיפאדה הראשונה, באין מדיניות ברורה להדברתה, חוזרות גם כיום ומזמינות אינתיפאדה חדשה.

במקום לנהל מו"מ לשחרור מחבלים תמורת גלעד שליט, היינו צריכים להטיל מצור מוחלט על עזה ולנהל מו"מ על הסרת המצור.

המסיתים לסילוק ישיבות ההסדר מצה"ל, בהן יש התנגדות לגירוש יהודים, ממלאים פיהם מים מול ההסתה המאורגנת נגד שרות בצבא

לארגן פשיטה מתואמת, בה ייעצרו כל המסיתים המקצועיים

רעיונות חדשים להתמודדות עם מחבלי החיזבאללה

להעמיד לדין את המטיפים האיסלמיסטים לרצוח יהודים.

דרוש ניקוי השטח בעזה, אבל ללא קורבנות מיותרים.

להשתחרר מהמנטרות שאבד עליהן הכלח לפני שנות דור.

עובדות למה קרה כאן לפני ואחרי הקמת מדינת ישראל.

ישראל וארה"ב זקוקות להתנערות מכוחות ההרס שמבפנים.

עם קברניטות כזו אין צורך לחגוג את שנת ה- 60 למדינה